רב ערב 26.12.17

"נדפקנו" בבית הנסן | אניסה אשקר, "זהב שחור" | שתי תערוכות יחיד בגלריה בטבעון | "חיצוני ומוכר עד זָרָא" | שתי תערוכות חדשות בבית בנימיני | שתי תערוכות במוזיאון וילפריד | כנס מונדי 2017 | שתי תערוכות ואירוע מוזיקה במעמותה

"ערב רב" מארחים: השקת הגיליון ה-120 של "הליקון": "נדפקנו"

בית הנסן, ירושלים

שני, 1.1.18, בשעה 20:00

המגזין "ערב רב" מארח את השקת הגיליון ה-120 של הליקון, "נדפקנו", בעריכת המשוררת רחל פרץ. הגיליון עוסק בפירמידת הדפוקים/נדפקים של החברה הישראלית ובכלל, ומארח עשרות משוררים ומשוררות ושלושה מסאים: פרופ' אריאל הירשפלד, ד"ר עמרי הרצוג וד"ר שועי רז. אמנית אורחת בגיליון: הציירת חמוטל פישמן.

בערב ישתתפו העורכת רחל פרץ, פרופ' אריאל הירשפלד, חמוטל פישמן והמשוררים יוסף עוזר, נדיה עדינה רוז, יוסי דברה ואיתי עקירב. את קריאת השירה ילווה עמרי זיכרון בטאבלה הודית. במהלך האירוע יוקרנו עבודות וידיאו-ארט של חמוטל אתר (שנקר).
בית הנסן, רח' גדליהו אלון 14, ירושלים.



אניסה אשקר, "זהב שחור"

מוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, באר-שבע

אוצרות: שרון לאור-סירק, דליה מנור

נעילה: 3.3.18

לראשונה מאז פתיחתו מציג המוזיאון תערוכת יחיד של אמנית עכשווית, אניסה אשקר. התערוכה כוללת ציורים על בד ועל נייר, תצלומים גדולים משולבים בקרמיקה הולנדית, מיצבים עשויים מחול ומתמרים ועלי זהב שנוצרו במיוחד לחלל התערוכה הייחודי.

התערוכה מתחקה אחר רעיונות וחוויות מימי ילדותה של האמנית בעכו, המשפחה שבה גדלה וצדדים שונים של התרבות האסלאמית והמגעים עם תרבות אירופה הקלאסית. עבודת סאונד (של המוזיקאי איאן ריכטר) עוטפת את החלל ומחברת בין חלקי התערוכה.

אירוע מיוחד יתקיים ביום שני, 1.1.18, ב-10:30 בבוקר, ובו תרצה ד"ר שרינה חן על "הכמיהה לבית: היחס לבית-המקדש בתרבות העברית המודרנית", במסגרת סדרת הרצאות בנושא "חיי היום-יום במזרח התיכון – עבר והווה", בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון.

לאחר ההרצאה ייערך שיח גלריה על הקמת המוזיאון עם האוצרת ד"ר שרון לאור-סירק.

פרטים נוספים באתר המוזיאון.

אניסה אשקר, מתוך הסדרה "הורים", 2016, תצלומי משפחה, פיגמנט זהב ודיו על נייר כותנה, 32×24. צילום: לנה גומון



שתי תערוכות יחיד בגלריה של מרכז ההנצחה קריית-טבעון

אוצרת: מיכל שכנאי-יעקבי

הדרכת אוצרת: שישי, 5.1.18, בשעה 11:00

"קרוב יותר לשמש", שי אזולאי

הצייר שי אזולאי רוקח חיבוטי נפש, מעשיות עממיות, מדרשים, ייצוגי תרבות, ציטוטים מתולדות האמנות, תהליכים אישיים וארספואטיים ושאלות קיומיות ואוניברסליות לתמונות גדולות ממדים, המצוירות בצבעוניות עזה, כמעט ללא צל.

"ילד שלי מוצלח", איתמר פרנס

הציורים של איתמר פרנס מציגים מפגשים, בילויים, חיי לילה, משפחה, חברים, זוגיות, טיולים, רגעי התבודדות והרהור; סצנות אישיות, מוכרות ונוגעות. אלו מוצעים בציור אקספרסיבי ובאטמוספרה צבעונית עזה, כהתחלות של סיפורים.

הגלריה של מרכז ההנצחה קריית-טבעון. א'–ה', 13:00–08:00, ; 19:00–16:00 שישי, 12:00–08:00, שבת, 13:00–11:00. טל' 04-9835506.

איתמר פרנס, "לאפ דאנס". צילום: הדר סייפן



"חיצוני ומוכר עד זָרָא", אנה ים, חיים פרנקל

גלריה לאמנות במכללה על-שם דוד ילין בירושלים

אוצרת: נאוה ט' ברזני

פתיחה: חמישי, 2.1.18, בשעה 19.30

נעילה: 22.2.18

התערוכה חיצוני ומוכר עד זרא מבקשת להתבונן בתעתוע שבין המבט הראשוני בדמויות ובמקומות שאינם מוכרים למביט, אך מאיימים עליו בשגרת מראם הנדוש והמוכר.

אנה ים לוכדת במסעותיה את מסעותיהם של מצולמיה החולפים. מחד היא מכניסה את הצופה אך מאידך נדמה שהיא משאירה אותו בחוץ, אולי כדי שתוכל להמחיש לו את תחושת הנדודים. על הצופה של ים לנסות לחדור ולהתפלש בתכנים, לעבור אותם ולפגוש את עצמו ואולי גם את הזרות ואת הגלמודיות שמצויות בו.

על אף שדמויות מסוימות בתצלומיו של חיים פרנקל נראות ישובות בחדר משלהן, על מיטה, על כיסא או ליד שולחן, נראה שאין להן מקום של ממש, מקום משל עצמן. בעבודתו מתוארים מוטיבים שגרתיים וחיצוניים של מראות שאנו מזהים כזרים ועם זאת כידועים, טעונים בדומה לתצלומיה של ים, באיום של נדודים, של זמניות ושל תלישות.

אומני התערוכה מערערים את שגרת המבט המרוחק והבטוח, מצמצמים את העדשה, מקרבים אותה ומניחים הרהורים על דימויים חיצוניים, לכאורה, אך מוכרים עד זרא.

הגלריה לאמנות במכללה על-שם דוד ילין, מעגל בית-המדרש 7, בית-הכרם, ירושלים. שעות פתיחה: א'–ה', 10.00–18.00.



שתי תערוכות חדשות בגלריה בית בנימיני – מרכז לקרמיקה עכשווית

פתיחה: שישי, 29.12.17, בשעה 11:00

נעילה: שבת, 24.2.18, בשעה 14:00

סיור בתערוכה ושיחה עם האספנים אסתר בק, יעל נובק ומיקה אדלר: שישי, 19.1.18, בשעה 11:30

כוח משיכה – קרמיקה בינלאומית מאוספים פרטיים

אוצרת: רוית לצר

אמנים: Peter Voulkos, Ken Ferguson, Rudy Autio, Chikako Yoshikawa, Masamichi Yoshikawa, Claude Champy, Dylan Bowen, Higashida Shigemasa, Camille Virot, Aki Moriuchi, John Maltby, Jason Briggs, Tsubusa Kato, Ryoji Koie, Claudi Casanovas, Anne Mercedes.

בתערוכה "כוח משיכה" יוצגו בפעם הראשונה בישראל עבודות של יוצרים בינלאומיים בעלי שם עולמי, יוצאי דופן ביצירתם ובעלי חשיבות היסטורית ועכשווית; עבודות של אמנים מארה"ב, בריטניה, צרפת, יפן וספרד, שהם חלק מהקאנון הקרמי הבינלאומי ועבודותיהם מצויות באוספי המוזיאונים הגדולים בעולם. העבודות הושאלו מאוספים פרטיים, ויוצגו לראשונה כגוף עבודות מלוכד, בשתי הגלריות של בית בנימיני. הבחירה להציג דווקא עבודות אקספרסיביות (מתוך אפשרויות איכותיות נוספות) ממחישה את מעשה האספנות כמעין דחף ממכר, יצרי, אובססיבי, בלתי נשלט ונחשק. עבודות חומר אקספרסיביות אלו נוגעות בתמות המרכזיות שעולות בדיון החומרי: השימושי, הפיסולי ומה שביניהן.

"Look-Alike", מאוסף מיקה אדלר

אוצרת: עינב ברנס-אליאסוב

התערוכה מביאה לקדמת הבמה חלק קטן מאוסף הקרמיקה התעשייתית של מיקה אדלר.

מעל 20 שנה שאדלר תר ואוסף מכל קצוות ישראל ומסביב לעולם אגרטלי קרמיקה תעשייתית ישראלית. האוסף מונה כ-500 פריטים שנוצרו בארץ משנות ה-40 ועד סוף שנות ה-60, רובם במפעלי חרסה, נעמן ולפיד, שייצרו כלי בית דקורטיביים ושימושיים מקרמיקה. האוסף מאפשר להתחקות אחרי קרמיקה תעשייתית ישראלית ולבחון דקויות של כתב יד אישי בעיטור הכלים שנוצר בדרך כלל על-ידי אמניות ואמני חומר וציירות שעבדו במפעלים.

בית בנימיני, המרכז לקרמיקה עכשווית, רח' העמל 17, תל-אביב. טל' 03-5182257.

שעות פתיחה: ב'–ה', 11:00–19:00, שישי-שבת, 11:00-14:00.

Chicaco Yoshikawa. צילום: שי בן-אפרים



שתי תערוכות במוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת אסיה, קיבוץ הזורע

"קו התפר" – האמן הווייטנמי בוי קונג קאהן

4.11.17–25.2.18

בוי קונג קאהן (Bui Cong Khan) הוא אמן רב-תחומי. עבודותיו מתייחסות להיסטוריה הטעונה והמורכבת של וייטנם, תוך שהוא עושה שימוש בטכניקות ומוטיבים מסורתיים ושותל בתוכן שאלות המתייחסות אל המציאות העכשווית. בתערוכה עבודות של פיסול קרמי משולב עם וידיאו ומיצב מבנה ארעי דמוי אוהל, העשוי פיסות בד מלבניות של מדי הסוואה צבאיים וגלימות אדומות של נזירים בודהיסטים. במיצב זה הצופים לוקחים חלק פעיל ומתבקשים להטמין בכיסי האוהל פתקים עם תפילותיהם ומשאלותיהם, בדומה לכותל המערבי.

"שקט טעון" – אמניות ישראליות על מציאות צבאית

אוצרת: שיר מלר ימגוצ'י
4.11.17–25.2.18
התערוכה מציגה אמניות ישראליות המתמודדות ביצירתן עם המתח המתמיד של הקיום בצל סכסוך מתמשך. העבודות עוסקות בנימים העדינים של מלאכת שימור המעטפת החברתית בצל המתח והסכסוך, כפי שהיא נתפסת בחוויה הנשית.

אמניות: רונית אגסי, איילת זהר, דינה שנהב, ויק יעקובסון-פריד, אסנת אוסטרליץ, דלית פרוטר, משי קופלביץ', בתיה שני, מיכל שכנאי.

ימים שני עד שישי, (מלבד יום שלישי): 09:00–14:00; שלישי, 12:00–17:00, שבתות וחגים: 10:00–14:00. ימי ראשון לביקור קבוצות, בתיאום מראש. טל' 04-9899566.

צילום: נריה שוחט



"התערבות‭,‬ מרחב‭ ‬ציבורי‭ ‬וטכנולוגיה"

כנס‭ ‬מונדי ‭ ‬2017‭

מעבדת מונדי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, חיפה

רביעי, 27.12.17

הכנס יעסוק בסוגיות העולות במחקרים עכשוויים המתקיימים בנקודות המפגש שבין פעולות התערבות, המרחב הציבורי והטכנולוגיה.
מעבדת‭ ‬מונדי, ‬הפקולטה‭ ‬לארכיטקטורה‭ ‬ובינוי‭ ‬ערים‭,‬ בניין‭ ‬אמדאו, ‬קומה‭ ‬1, חיפה.‬
פרטים ותוכנית, כאן.
הכניסה‭ ‬חופשית ‬על‭ ‬בסיס‭ ‬מקום‭ ‬פנוי. ‬נא‭ ‬להירשם.



שתי תערוכות ואירוע מוזיקה במעמותה

מרכז מעמותה, בית הנסן, ירושלים

"For Her Own Good" (לטובתה האישית), עפרי כנעני

אוצרת: שירלי בכר | אוצרות בירושלים: קבוצת סלה-מנקה
30.12.17–10.2.18
פתיחה: שבת, 30.12.17, בשעה 18:00; שיחה עם האמנית: 19:00
התערוכה "For Her Own Good (לטובתה האישית)" של האמנית עפרי כנעני הוצגה בספטמבר-אוקטובר 2017 במרכז להיסטוריה יהודית בניו-יורק, באוצרותה של שירלי בכר. לנוכח ההסלמה בתהליכי ההשתקה בשיח הציבורי בישראל, החלטנו להזמין את כנעני להציג אותה גם בחללי מעמותה בבית הנסן. לפני שהספקנו ליצור קשר עם כנעני, היא החליטה להסיר את התערוכה כאות סולידריות עם הבמאי דן פישבק, שתמיכת המרכז להיסטוריה יהודית ביצירתו הופסקה בשל דעותיו הפוליטיות. כנעני, שהתמקדה בעבודתה באספקטים שונים של השתקה, חשה שזהו סופו האפשרי היחיד של הפרויקט שלה בנסיבות הקיימות. בהצהרתה כתבה: "חופש הדיבור וחופש המחשבה היו הנשק היחיד של אמה גולדמן, ונראה כי הם מאיימים על החברה הדמוקרטית היום ממש כפי שאיימו עליה לפני כמאה שנה" (המסמך וכתבה ב"ניו-יורק טיימס", כאן).
שלישי, חמישי, 10:00–14:00; רביעי, 14:00–18:00; שישי (פרפורמנס), 10:00–14:00​.​

"הנשק היחיד שיש לי הוא הנוצה", איתמר מנדס-פלור, ערן זקס, איילה לנדאו וליאור פינסקי

אוצרים: ליאור פינסקי וקבוצת סלה-מנקה
מרכז מעמותה, בית הנסן, ירושלים
פתיחה: שבת, 30.12.17, בשעה 19:00
"הנשק היחיד שיש לי הוא הנוצה" היא תערוכת סאונד המורכבת משלוש עבודות של ארבעה אמנים – איילה לנדאו וליאור פינסקי, איתמר מנדס-פלור וערן זקס. העבודות, המוצגות בחלל-מקלט בבית הנסן, עוסקות ברגעים עדינים של שתיקה, על אי-הוודאות והאיום הטמונים בה. מקום מסתור, תנועה לא צפויה, נופים מדומיינים המשחזרים פעולות במרחב הפתוח (פסל גינה יפני, יער נוצות, עיר שהוסגרה) – שלוש היצירות תלויות בתנועה כדי להתקיים; ללא תנועה אין איזון, אמר אלברט איינשטיין. במתח הזה שלפני התנועה, על הרצף שבין התפרצות לוואקום, נשמע קולו של ז'ואו דלגדו (1921–?1976), המתריס מול מאתגריו: "הנשק היחיד שיש (לנו) הוא הנוצה".
כל האמנים המשתתפים בתערוכה היו בשהות-אמן במעמותה תקופות ארוכות. העבודות שיצרו לאחר תום שהותם שבות למרחב הדיון והמחשבה התת-הכרתי של המרכז לאמנות ועיצוב בית הנסן, אל מרתפי בית-המצורעים לשעבר, שהוא למרבה הפרדוקס אחד המרחבים המעטים שבהם ניתן (עדיין) לחשוב בשקט על אפשרות של מציאות אחרת.
למידע נוסף: כאן.

"Azazel"

אינו פסטיבל ואינו מופע; הוא ירידה לשמים. שוליים במרכז. צעקה מן השתיקה. המרתפים שבעליית הגג. זהו אירוע חד-פעמי המורכב ממופעים קצרים של מוזיקאים מהייחודיים והמעניינים הפועלים כיום בישראל. Azazel הוא שמה של הקליינקונסטבינע (הבמה הזעירה) הראשונה בפולין (1926). בספרות המדרשים עזאזל הוא אחד מהמלאכים הנופלים, זה שמרד וסירב לחזור.
בין המשתתפות (רשימה לא סופית): אפרת מישורי, עמית מנדל, פסח סלבוסקי, "דוב נמלים": קובי אור וחן שיינברג, אלכס דרול, דנה טקץ'+תומר דמסקי, Suicidal Furniture, (אלון אבנת וצחי פירו), Slaves Energy.
הכניסה חופשית (על בסיס מקום פנוי).
למידע נוסף: www.mamuta.org.

עפרי כנעני, "For her own good". צילום: קייטי ארקהרט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.