לא רק יין זול, 7.8.14

"מלכוד ונעילה" בבנימין, "הזכות להפגין" במנשר, "קליידוסקופ בלכה" בעמליה ארבל, שוק עבדים באלנבי, אמני הדרום יוצאים מהמקלטים, וגם אסף שור, אמירה הס, טאהא מוחמד עלי ואחרים

"הלאה! הלאה! הסי מנגינה! [משתרע על האדמה]: הא, מה? מה אומרים? יותר בקול, יותר בקול – דקור, דקור למוות את העֵזאֵבה? דקור, דקור למוות את העזאבה. אני צריך? אני חייב? גם שם אני שומע, גם הרוח אומרת? שומע הלאה, וחוזר ושומע הלאה, הלאה, דקור, דקור למוות".

("ווייצק", גיאורג ביכנר, תירגם שמעון זנדבנק, הוצאת אור-עם)

Angie Kharma, ילידת ביירות, חיה בעזה. 29 ביולי 2014

 

****

"מלכוד ונעילה" | Engagement & Entrapment
חמישי, 14 באוגוסט 2014, ב-20:00
נעילה: 23.8.14
גלריה בנימין

גלריה בנימין מארחת את האוצרת דיאנה עלי בתערוכה בהשתתפות אמנים ישראלים ובינלאומיים, העוסקת באופן שבו עבודת האמנות מפתה ולוכדת את הצופה המתמסר. אמנים מרחבי העולם מציגים עבודות חתרניות שנוקטות תחבולה ואחיזת עיניים ומקיימות כללים וחוקים של מערכת. האם הצופה יהיה שקוע? מרומה? מורשע? משתתפים: רות אקלנד, מריה גובלי, כריס גרהאם, אינגונה גרמזדה, בקי הוסון, למה42, דיאן מקלין, קתרין נלסון, קלאוס פינטר, קטיה רובין, סם טרדוואי, ג'יין וואקר, דרן ויליאמס, ג'ייון דייוויס, ג'ון קינג, פאולה מינקוב, שאונה מקן, תמר לב-און, סם טרדוואי, בריאן רבנהולט ג'פסן, סינדי הינאנט, זוקרוט. אוצרות: דיאנה עלי (UK).
גלריה בנימין, רח' צ'לנוב 28, תל-אביב. רביעי, 11:00–14:00, חמישי, 16:00–19:00, שישי, 11:00–14:00, שבת, 11:00–14:00.

כריס גרהאם, "Corporate Holocaust Tel Aviv", רישום בעט בירו על נייר, 50X700 ס"מ. גלריה בנימין, תל-אביב

כריס גרהאם, "Corporate Holocaust Tel Aviv", רישום בעט בירו על נייר, 50X700 ס"מ. גלריה בנימין, תל-אביב

"אבא, זה אתה בנית את הבית?", שאלתי אותו אז.
הוא צחק. "לא, עומרון. לא אני בניתי".
"אז מי?", שאלתי. "בר כוכבא?".
"לא, גם הוא לא", אבא אמר. אולי טבל את המברשת בצבע או העביר סמרטוט, ניגב ידיים, כיסה את הספה, הזיז אותה, דברים שעושים כשצובעים.
"אז מי?!", הקשיתי. התקשיתי להעלות על דעתי ברייה אחרת שדבר כזה הוא בכוחה. אבא ובר כוכבא וזהו.
"צוות של פועלים", אבא אמר. "עם דחפורים ומערבל בטון וכל מיני מכונות".
"בבית חרושת!", צהלתי. מאוד התרגשתי אז מן האפשרות של בתי חרושת.
"לא, לא בדיוק", אבא אמר. "לא בונים ככה בדרך כלל. לא בתים בכזה גודל. בית כזה צריך יסודות. אז אתה יודע מה עושים?".
"לא", אמרתי. בוודאי החזקתי את החמור שלי. היתה לי בובת חמור כזאת, שהייתי סוחב לכל מקום בגיל ההוא.
"אז תקשיב", הוא אמר. "קודם כול באים וחופרים עמוק באדמה".
"ממש עמוק?", תהיתי.
"ממש", אישר אבא. "באים וחופרים, ואז יוצקים יסודות. שמים ברזל ויוצקים בטון, שיהיו לבית שורשים באדמה, כמו עץ".
הנהנתי.
"ואז בונים אותו משם למעלה", המשיך אבא. "יוצקים עוד בטון ומניחים בלוקים, ושמים צינורות של מים ושל ביוב ושל חשמל. ומה אחר כך?".
"מה?" שאלתי.
"אחר כך צריך טיח וצבע, וצריך מרצפות ומשקופים, וצריך דלתות וצריך עומרים קטנים בשביל לגור שם, כי אחרת בשביל מה צריך את כל זה בכלל?".
"ואיפה הם?", שאלתי.
"איפה מה?" אבא שאל.
"כל הצינורות שיש".
"עוברים בתוך הקירות וברצפה ובתקרה, לפעמים. זה דבר מורכב. קיר זה לא רק הצבע שאתה רואה בעין. תתאר לעצמך אם קיר היה רק טיח וצבע! איך יכול להיות דבר כזה? תגיד לי בעצמך, יכול להיות דבר כזה?".
"לא", אמרתי, אף שלא ידעתי למה.
"בדיוק!", אבא אמר. "איך יכול להיות דבר כזה? לא יכול. אתה יכול לתאר לעצמך דבר כזה, עומר? הרי אי-אפשר. כמו איש שיהיה כולו רק שיער או רק שיניים".
שבועות אחר כך חלמתי שוב ושוב על איש כזה, כולו שיניים, שמתגורר בתחתית הבניין, ביסודות, במקלט, בקירות, בחדר ההסקה.

(מתוך "למה דג ציפור", אסף שור, הוצאת כתר, בקרוב בחנויות)

גרפיטי על קיר סמוך לשוק הכרמל, תל-אביב. צילום: מיכל קליין

גרפיטי על קיר סמוך לשוק הכרמל, תל-אביב. צילום: מיכל קליין

קלוז-אפ: הזכות להפגין | بقعة ضوء: حرية التظاهر
רביעי, 6 באוגוסט 2014, בשעות 19:00–21:00
מכללת מנשר לאמנות, רח' דוד חכמי 18, תל-אביב

ההסלמה הנוכחית בישראל ובעזה הביאה להפגנות בישראל ובגדה המערבית הקוראות להפסקת האלימות והגנה על חייהם של אזרחים. האופן שבו כוחות הביטחון והמשטרה ביקשו לשמור על הסדר במהלך אותן הפגנות מעלה חשש להפרות זכויות אדם ושימוש מופרז בכוח. הזכות לחופש דעה וביטוי, הזכות להתאספות לא-אלימה והזכות להשתתפות פוליטית מבוססות בסעיפים 19–21 של ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם ובאמנות בינלאומיות אחרות לזכויות אדם. בשל האירועים האחרונים, אמנסטי אינטרנשיונל ישראל מבקש לדון בחופש הביטוי, הן בהיבט התיאורטי והן בהיבט המעשי, יחד עם פעילי שטח מרכזיים.
בתוכנית: הקרנת הסרט הדוקומנטרי "Thank God It's Friday". במאי: יאן בדגנודטס; פאנל בהנחיית הילאל עלוש, רכז קמפיין השטחים הפלסטיניים הכבושים, אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, עם מעיין דק, קואליציית נשים לשלום; עו"ד רגד ג'ראיסי, האגודה לזכויות האזרח; מוחמד זידאן, מנכ"ל האגודה הערבית לזכויות האדם. לפרטים נוספים: כאן.

אדוארד אלמשי, מתוך "קליידוסקופ בלכה", גלריה לאמנות עמליה ארבל, תל-אביב

אדוארד אלמשי, מתוך "קליידוסקופ בלכה", גלריה לאמנות עמליה ארבל, תל-אביב

"קליידוסקופ בלכה"
אדוארד אלמשי בתערוכת יחיד
גלריה לאמנות עמליה ארבל, תל-אביב
פתיחה: שישי, 8 באוגוסט 2014, ב-12:00
נעילה: 27.8.14

"קליידוסקופ בלכה" היא תערוכת היחיד החמישית של המהנדס והאמן אדוארד אלמשי, שנתיים אחרי "אסמבלאז' דקורטיבי". הפעם מציג אלמשי התחברות ל"נשמה" האמנותית, בציורי לכה על מזוניט, המביעים צד יותר רך ואנושי ביצירתו: קליידוסקופ בלכה הוא אוסף של יצירות מלאות חמלה.
עמליה ארבל, רח' בן-יהודה 100, תל-אביב. שני עד חמישי, 11:00–19:00, שישי, 11:00–13:00 ובשעות האירועים בגלריה. לביקור בתיאום מראש: 03-54443999.

אדוארד אלמשי, מתוך "קליידוסקופ בלכה", גלריה לאמנות עמליה ארבל, תל-אביב

אדוארד אלמשי, מתוך "קליידוסקופ בלכה", גלריה לאמנות עמליה ארבל, תל-אביב

עודני משקיף ובוכה
בוכה ובוכה
ובוכה
עודני מהסס
העודני שפוי?
האם ראיתי אש
האם מדובר באש
האם מדובר במה שלא אוּכּל
איך אוכל
איך אשחק
איך אשקר ואצחק
אנימה אנימוס מסכה
נסך
אש להבים
להבות בשן

(אמירה הס, אוגוסט 2014)

יצירה של הרולד רובין, משתתף ב"שוק עבדים", הפסאז', תל-אביב

יצירה של הרולד רובין, משתתף ב"שוק עבדים", הפסאז', תל-אביב

שוק עבדים
פסאז' יום שישי
רח' אלנבי 94, תל-אביב
8 באוגוסט 2014, ב-21:00

שנה לאחר שנפתח שוק העבדים הראשון באירופה, אוצרים אביגיל רובין ויואב ברתל מאנסמבל תוצרת-בית ערב רב-תחומי שכולו עבדות. בתוכנית: תמר אפק בהופעת רצפה מאולתרת וחד-פעמית, שבה הקהל מביט בה בגובה העיניים. גיטרה, קלידים: אסף רחימוף; תופים: נווה קורן; אביגיל רובין תעלה יחד עם ההווי.ג'יי עידו רמון בבכורה את "מתחת לעור", סולו מחול שכולו עבדות למודל הגוף הנשי על-פי הוראותיה של לאה פלשר בתקליט להתעמלות נשים ישן; הסופר והמוזיקאי ג'ון בן-ארי יבצע מופע ספוקן-וורד; אבי גיבסון-בראל יעלה טקסט מקורי ולצלילי צ'לו יזעק את זעקת האומללים בפרפורמנס חד-פעמי; הצייר והמוזיקאי הרולד רובין, שלחם נגד האפרטהייד בדרום-אפריקה, ידבר את שיריו ויילל את ההזדהות שלו בקלרינט; צבי סהר יתמודד עם העבדות הפרטית שלו לתוכנית האקסל והחשבונות למס הכנסה ומע"מ. בין לבין יוקרנו סרטים קצרים בז'אנרים שונים, שהעבדות ניצבת במרכז כולם.

כניסה: 40 שקל. 30 שקל לאטנדינג.
לפרטים, כאן.

יצירה של הרולד רובין, משתתף ב"שוק עבדים", הפסאז', תל-אביב

יצירה של הרולד רובין, משתתף ב"שוק עבדים", הפסאז', תל-אביב

השמש כצפרדע ירוקה
מקרקרת כבצת שמים.
החסידות נשאו במקורן
ילד שלא מת.
שלא נולד.
מדוע?
ספרו לסבתא אי היא באה לעולם.
אני אדם עייף,
אני שעון
שמחוגיו, שתקוותיו
באוניות
טבעו בים.
כולן.
עכשיו יורד הגשם,
יורד הגשם עכשיו,
הגשם עכשיו יורד
כמו שער המטבע.
אדם אחרון
את צל צלו בולע.

("ילדי הצל", בן-ציון תומר, הוצאת עמיקם, 1963)

נדין בר-נוי, מתוך התערוכה "קול הדרום", שדרות

נדין בר-נוי, מתוך התערוכה "קול הדרום", שדרות

"קול הדרום", אמני ואמניות הדרום יוצאים מהמקלט
מרכז קש"ת, שדרות
פתיחה: 7 באוגוסט 2014, 20:00

דווקא עכשיו תעלה בשדרות תערוכת האמנות "קול הדרום", בהפקת בוגרות וסטודנטיות של בית-הספר לאמנות במכללת ספיר. התערוכה, שאוצרת אורנה אוריין, תיפתח ביום חמישי, 7 באוגוסט 2014, ב-20:00. התערוכה תוצג בתאריכים 7-14.8.2014, שעות פתיחה 10:00-17:00, רח' הרצל 55, מרכז קש"ת, שדרות.
בהמשך תציג התערוכה גם בירושלים ובתל-אביב.

שרון קן-דור, מתוך התערוכה "קול הדרום", שדרות

שרון קן-דור, מתוך התערוכה "קול הדרום", שדרות

"מיתוס סדנה: ארבעה עשורים"
סדנת ההדפס ירושלים
פתיחה: חמישי, 7 באוגוסט 2014, 19:00

הערב תיפתחנה שתי תערוכות במסגרת פרק ב' של "מיתוס סדנה: ארבעה עשורים": בגלריה העליונה יציג אברהם אופק תצריבים, הדפסי אבן וחיתוכי לינוליאום בתערוכה "קר וחם אליהו". אוצר: אריה קילמניק. בגלריה התחתונה תיפתח תערוכה קבוצתית מאוסף הסדנה בשם "התגלויות". אוצרות: אירנה גורדון ותמר גיספאן-גרינברג.
סדנת ההדפס ירושלים, רחוב שבטי ישראל 38, ירושלים.

 אווה שלו, מתוך התערוכה "קול הדרום", שדרות

אווה שלו, מתוך התערוכה "קול הדרום", שדרות

לא היה ולא נברא

אנחנו לא בכינו
בשעת הפרידה.
שכן
זמן לא היה לנו
ולא דמעות
ובכלל, לא היתה פרידה.

אנחנו לא תפסנו
ברגע הפרידה
שהיתה זו פרידה
אז מנין יבוא הבכי?

אנחנו לא נשארנו ערים
ולא נימנמנו
בליל הגירוש,
אותו לילה
לא היה לנו לילה
לא היתה אש
ושום ירח לא עלה.
אותו לילה איבדנו את כוכב הצפון
העששית רימתה אותנו
ולא זכינו
במנת חלקנו אפילו מנדודי שינה
אז איך יכולנו להישאר ערים?

16 בדצמבר 1988

(טאהא מוחמד עלי, מתוך "שירים". מערבית: אנטון שמאס, הוצאת אנדלוס)

1 תגובות על “לא רק יין זול, 7.8.14”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.