קול קורא להתמחות במעבדה לאינטראקציה

המעבדה לאינטראקציה היא בית לנושא הרחב של עיצוב אינטראקציה. במעבדה חוקרים ומעצבים את נקודות המפגש בין אנשים וטכנולוגיה, ויוצרים אבי-טיפוס שמציעים חוויות אינטראקטיביות חדשניות ואיכויות חדשות של מפגש. אנחנו מתעניינים הן בתהליך והן בתוצרים של עיצוב אובייקטים וחוויות אינטראקטיביים. הפעילות במעבדה כוללת קורסים בינתחומיים המאפשרים לסטודנטים שמגיעים מעולם הטכנולוגיה וההנדסה וסטודנטים המגיעים מעולם העיצוב והיצירה לעבוד יחד, ולהגיע לתוצרים מעניינים וחדשניים, כמו גם פעילות מחקרית שנעשית על ידי אנשי הסגל, בוגרי המעבדה ומתמתחים אורחים.

אנחנו מחפשים מתמחה שישתלב בפעילות המחקרית במעבדה במסגרת הנושאים הנחקרים בה (ראו פירוט להלן). אם את/ה מעצב / אמן / מייקר / האקר / בעל/ת עניין בתחום – בוא/י הצטרפ/י אלינו לפעילות מעניינת באווירה מעולה.

מהות ההצעה:
עבודה על פרויקט משותף עם אנשי המעבדה.
אנחנו נספק לכם מקום בחלל המשותף של המעבדה, שימוש בציוד המעבדה – שמאובזרת היטב בציוד מעולם ה- Physical Computing – תקציב לרכישת ציוד ייעודי לפרויקט שלכם ואף שכר צנוע. אנשי המעבדה יספקו ליווי טכני והנחייה מקצועית.
עבודת המחקר תסתיים במאמר ומיצג/אובייקט.

מסגרת העבודה:
יומיים בשבוע למשך סמסטר (אוקטובר – ינואר).
קיימת אפשרות להארכת תקופת השהייה לסמסטר נוסף לצורך קידום הפרויקט.

דרישות התפקיד:
– עניין עמוק במפגש בין אנשים לטכנולוגיה ותשוקה לחקור ולמתוח את גבולות של המפגש הזה
– ניסיון רלוונטי בתחום (עיצוב/אומנות/תכנות וכו' – מהתחומים הטכניים או היצירתיים)
– יכולת לעבוד באופן עצמאי

הגשת מועמדות:
יש לשלוח מייל לכתובת [email protected] עד ל 15.8, שכולל:
– קורות חיים: התמקדו בניסיון רלוונטי בתחום (תכנות/עיצוב/אומנות וכו')
– תיאור קצר של פרויקט או מוצר אינטראקטיבי מעניין שראיתם לאחרונה
– הצעה לפרויקט מחקרי המציע איכויות חדשות במפגש בין אנשים וטכנולוגיה באחד מנושאי המחקר של  המעבדה (פירוט על 4 הנושאים מצורף בסוף).
– תכנית עבודה מוצעת לסמסטר אחד. מטרת תקופת המחקר להסתכם בהמחשה/הדגמה של האינטראקציה החדשה ומאמר שייכתב בליווי אנשי המעבדה.

תשובות יפורסמו ב- 10.9.
תחילת ההתמחות באוקטובר 2013.

נושאים הנחקרים במעבדה:

1.סנכרון בין-אישי דרך אינטראקציה
בשנים האחרונות המחקר הפסיכולוגי-פיזיולוגי-סוציולוגי רוגש סביב תופעת הסינכרון. זרזירים שעפים יחד, אמא ותינוק שלומדים אחד את השניה, וגם חיילים צועדים יחד – להבדיל! – כל אלה דוגמאות של סנכרון. מחקרים על אנשים מראים שסנכרון מוטורי בעת אינטראקציה – אפילו משהו טכני כמו תיפוף עם היד על שולחן באותו קצב – מגביר אמפתיה, תחושת חיבור הדדי והתנהגות פרו-חברתית.
במעבדה אנחנו מתחברים לסנכרון דרך היכולת שלנו כמעצבים להשפיע עליו. איך מיצב אינטראקטיבי יכול לחבר אנשים ולהכניס אותם למצב מסונכרן? או להיפך, אולי? 
פרויקט "שניים על אופניים" שמוצג השנה במוזיאון תל אביב הוא פרויקט שני של הפעילות בתחום זה. בימים אלה אנחנו מיצרים גירסה נוספת – בלי תצוגה – כשהמשוב לסינכרון נעשה בסאונד.

2. אינטראקציה במרחב הציבורי של עידן הטלפון החכם
לטלפון החכם השפעות דרמטיות על התנהגותנו במרחב הציבורי. מחד, הוא מאפשר לנו גישה למידע ולתקשורת בכל מקום שבו אנו נמצאים, כמו בית נייד שמחבר אותנו עם החברים שלנו והמסמכים שלנו גם בסביבה מנוקרת או זרה. מאידך, הטלפון מבודד אותנו ומפריע לנו להיות קשובים למה שקורה סביבנו.
כשלרבים מאיתנו יש בכיס GPS, סנסורים שונים, גישה לרשת, רמקולים ומצלמה, עיצוב אינטראקציות חדשות הוא מגרש משחקים עם פוטנציאל עצום ממדים. בפרויקטים שעוסקים במרחב הציבורי במעבדה ננסה לנתב את הכלים האלה כדי למצוא ערך מוסף לתקשורת עם הסביבה הפיזית המיידית. ננסה לתעל את תכונות המכשיר הזה, שלרוב מנתק אותנו מסביבתנו, לטובת חוויות של חיבור ואפילו של תרומה למרחב בו אנו נמצאים ולאנשים שאיתנו.
"פסט-קול" (שם זמני מאד) הוא פרויקט שבוחן את יכולתו של מקום פיזי במרחב לספר לנו על עברו באמצעות סאונד שבוקע מהטלפון החכם בעת ההמצאות במקום.

3. עיצוב אינטראקציה לילדים, בהקשר קהילתי
הפעילות הראשונה שהפקנו במסגרת הפעילות החינוכית-קהילתית במעבדה היתה סדנת עיצוב אינטראקציה בחנוכה 2011, שם בנו הילדים לפידים ונרות אינטראקטיביים שנדלקים בנשיפה. הרעיון היה לתת לילדים להתנסות בבנייה של מוצר אינטראקטיבי קטן תוך הכרות עם מעגל חשמלי פשוט ושיחה על עיצוב אינטראקציה.
מאז ועד היום פיתחנו עוד כמה פעילויות, חלקן מתמקדות באוביקטים אינטראקטיביים וחלקן מתמקדות בשימוש בכלים של מעצבי אינטראקציה.
קהל היעד שלנו הם ילדים ובני נוער, חלקם מגיעים במסגרות כיתתיות וחלקם מגיעים עם ההורים או מלווים לפעילויות העשרה מעבר לשעות הלימודים. מה שמעניין אותנו בין השאר הוא תהליך המחקר והפיתוח של פעילויות. איך אפשר לגרום לילדים ונוער להיות מודעים לאינטראקציה ולחופש והחלטות המעוקבות בה, בחפצים ומכשירים סביבם, איך ליצור סקרנות ולעודד שאילת שאלות.
עוד דוגמאות לפעילויות

4. Natural (Remote) Controllers

אמצעי השליטה מרחוק נהנים בשנים האחרונות מטכנולוגיות חדשות שהוזלו והפכו זמינות במוצרי צריכה. למשל, טלפון נייד יכול לשלוט על טיסן אלחוטי או על סירת צעצוע. אפשרויות השליטה הללו הביאו לגל של שימושים בעולם הצעצועים: שימושים מלאי חן אך מוגבלים עדיין על-ידי קשיי פיתוח ומגבלות החיישנים. לדוגמה, הרובוט הכדורי GoSphero נשלט על-ידי לחיצות על מסך המגע של הטלפון/טאבלט, או על ידי הטייתו לכיוון הנסיעה הרצוי. השימוש בטלפון כשלט רחוק, ובחיישני התנועה לשם שליטה, הם חדשניים, אולם אופי השליטה נגזר מהתנועות שקל לדגום במכשיר, ואין קשר חזק לאופי האובייקט הנשלט. כך למשל הטיסן AR.Drone נשלט גם הוא על-ידי הטלפון באותה פרדיגמת שליטה (נגיעות או הטיית המכשיר), על אף שאופיו של הטיסן, תנועותיו ומגבלותיו שונות לחלוטין מאלו של הרובוט הכדורי.
במחקר זה נבדקות שיטות שליטה שונות בצעצועים, בהן נעשה צעד משמעותי לקראת "טבע האדם": ניסיון לגשר בין אופי השליטה לבין טבעה של המכונה הנשלטת, בעזרת המכשיר החכם המשמש כמתווך. לדוגמה, פעולה של חיקוי: בשליטה על רכב צעצוע, אחיזת הטלפון ביד והזחתו על-גבי משטח, כאילו היה רכב קטן, תגרום לרכב הנשלט לנסוע בכיוון ובמהירות תואמות לתנועת המשתמש. שאלות מעניינות עולות לגבי אופיה ומגבלותיה של המכונה הנשלטת וביטוייהן במכשיר השולט. למשל, בשליטה על מכונית צעצוע – האם כיוון המכונית יישאר זהה באופן מוחלט לזה של המכשיר השולט? איך יתבטאו במכשיר השולט מגבלות התנועה של המכונית הנשלטת? איך תתנהג המכונית הנשלטת כשפעולות במכשיר השולט לא ניתנות לחיקוי עקב מגבלותיה?
התחום יכול להיות מפותח לכיוונים רבים ומגוונים, כולל אמצעי שליטה על מכונות אחרות, שלטים-רחוקים למכשור אלקטרוני ולתעשיית הבידור ועוד.