מנהל תיאטרון אל-חכוואתי, מוחמד חלייקה, נלקח לתשאול בשב"כ ביום שישי בצהריים, בנקודת זמן בשבוע שלא ניתן להגיש ערעור לבג"ץ. זו טקטיקה שגורה: לא לאפשר לאדם שנשלף משגרת חייו למתקן חשוך שפועל מעל ומעבר לחוק להגן על עצמו. בשבוע שלאחריו היה אמור להתקיים פסטיבל בינלאומי לתיאטרון בובות לילדים בפעם ה-19 בתיאטרון הוותיק שבמזרח ירושלים, לא רחוק משכונת שיח' ג'ראח. הפסטיבל בוטל. עבודה של חודשים ירדה לטמיון. התנהלות רגילה של הממשלה והשב"כ.
ראינו את זה בסרטים דוקומנטריים בסינמטק ביום שבת, ציקצקנו בלשוננו ואולי גם הזלנו דמעות, אבל אז יצאנו מהאולם החשוך ושתינו קפה בבית-קפה קרוב ודיברנו על הסרט ועל האסתטיקה של הפוליטיקה וכמה זה איום שאנחנו לא עושים כלום ואנחנו רק הולכים להקרנות האלו כדי להרגיש שעשינו משהו נגד הכיבוש. ההליכה לקולנוע מזכירה קצת את ההליכה לווידוי בכנסייה ביום ראשון, שגם את זה ראינו רק בסרטים, אבל זה המצב ובאמת מה כבר אפשר לעשות. יש משהו שמפרפר בקצה חוט פרום במוח, חוט שמנסה לארגן את המחשבות ולתת לאירועים שקורים הסבר מוצדק. אנחנו נאחזים במחשבה שנטעו בנו על שכר ועונש. ילדים טובים וילדים רעים, וילדים רעים מקבלים מכות, ואם לא מכות, אז עונשים, ואולי מי שנלקח לשב"כ היה ילד רע ואולי זה מגיע לו. זו מחשבה חוזרת שתוקפת אותי בלי שאוכל לשלוט בה. אני לא מאמינה בה. היא קיימת שם, נחה על החוט הזה וממסכת את היכולת שלי לראות את המציאות בצורה ישירה. היא נחשבת יחד עם, במקביל, בלי להפריע, לידיעה שילדים טובים מקבלים מכות ועונשים כל הזמן.
מהיכן המחשבה המחלקת את האנושות לילדים טובים ורעים? המחשבה הטוטליטרית אוחזת במוח בלי שאוכל להתנגד לה. היא נחשבת לפני המחשבה. היא הטבעה, היא הרגל. המחשבה הטוטליטרית אינה צריכה להכניס את כל חוסיה לתוך מתקן שב"כ. על רובינו השליטה מתבצעת באופן פסיבי. מי שאחר ממני, מי שאינו נראה ושאינו מקבל סיקור חדשותי נאות, נלקח לחקירה במתקן.
כאשר מדינה מחליטה לחקור אנשי תרבות ואמנות בשב"כ (זו אינה הפעם האשונה, אבל זו הזדמנות לכתוב על זה), בלתי נסבל להמשיך בסדר היום. לאמנות יש היכולת לגרום לנו להביט החוצה בעניין ולחבר אותנו אל המקומות הכי עמוקים בתודעתנו. היא מפיגה את הבדידות האיומה שאנחנו נושאים על כתפינו כל חיינו ומוצאת מכנה משותף רחב ועמוק בין כל האנשים שחיים על פני כדור הארץ. אמנות לא נשפטת ולא נקראת ולא נוצרת לפי הבדלי צבע דת, גזע ומין. כשמדינה מונעת מאזרחיה להיחשף לאמנות, זה הזמן שבו אמנים צריכים למקם את עצמם מחדש ביחס למציאות. עולמות הפנטזיה יפסיקו להתקיים אם לא נטפח ונזין דברים במישור הפיזי. משאלתי היא לחיות במקום שבו האמנות היא שמכתיבה את סדר הדברים, ולא שסדר הדברים מכתיב את האמנות, כי אז האמנות תפסיק להתקייים, ומה שנראה (וכבר התופעה הזאת קיימת במחוזותינו) יהיו חיקויים אפלים של שברי מציאות.
שיר קינה לפלסטין. צילום: ענת ברזילי
"סאכאבה יא דמוע אל עין", אמל מורקוס
הזמנה. עיצוב: דינה גולדשטיין
ערב סולידריות עם תיאטרון אל-חכוואתי
כתגובה לסגירת הפסטיבל יצא אריאל דורון בקמפיין פייסבוק שיצר הד בכל העולם. בובנאים ושחקנים מישראל ומאירופה וכל מי ששמע על סגירת הפסטיבל ולבו נחמץ שלחו תמונות עם בובה ששואלת את עצמה ואת העולם אם היא סיכון בטחוני. לדף הקמפיין.
השר לבטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', החליט לסגור את תיאטרון אל-חכוואתי ולבטל את הפסטיבל בטענה כי קיום הפסטיבל הוא עבירה על חוקי אוסלו מ-1994. לטענת אהרונוביץ', הפסטיבל נתמך כלכלית על-ידי הרשות הפלסטינית. זו טענה שאינה מבוססת על כל ראיה.
באירוע הסולידריות ישתתפו אמנים, שחקנים ומוזיקאים. בין המופיעים והדוברים: ראידה אדון, שמעון בוזגלו, חאלד ג'בארין, לימור גולדשטיין, ישראל גוריון, שלמה וישינסקי, מרים טוקאן, איתי טיראן, מרואן מח'ול, הלל מיטלפונקט, רבקה מיכאלי, אמל מורקוס, יהושע סובול, יהלי סובול, יוסף סוויד, רובי פורת-שובל, ערן צור, עודד קוטלר, מתי שמואלוף, רונה קינן, ליאורה ריבלין, קבוצת התיאטרון רותי קנר, קבוצת המחול נעה דר. באירוע יערכו בובנאים מופע מחווה לפסטיבל שבוטל. לכתבה של עמירה הס.
בערב יוקרנו קטעים מסרטו של אודי אלוני, "אמנות/ אלימות".
מנחת הערב: שרית וינו-אלעד. מארגנות: ראידה אדון, עינת ויצמן, ענת מטר, ורדית שלפי, עפר ניימן.
שבת, 20 ביולי 2013, ב-21:00
מחסן 2, נמל יפו
***
foma<3- when i grow up, השקה של פנזין
בכל פעם שאני הולכת ברחוב ונתקלת בעבודות של foma<3, אני מודה על כך שהיא קיימת. עבודות הרחוב מושיטות לי יד גדולה ורכה כמו של אמא, וללכת ברחוב הופך להיות דבר פחות מאיים. foma<3 מעוררת בי השראה ומראה לי שאפשר לעשות אמנות שעוסקת בפמיניזם. בזמן שהאקדמיה מתעוררת באמצע הלילה, מדקלמת בעל-פה את שמות כל הכותבות הפמיניסטיות במאה ה-20 ומתהפכת לצד השני תוך כדי מלמול שהמהפכה הפמיניסטית כבר קרתה וזה פאסה, foma<3 מסתובבת בחלקים נידחים של העיר עם הצבעים ועובדת. היא יודעת דברים אחרים. היא מוכיחה לי שאפשר להיות חתרנית וכנה, אפשר לעשות אמנות טובה עם תכנים פוליטיים בלי להתבייש.
foma<3. kapara
foma<3 משיקה את הפנזין השני שלה ומציגה ציור שציירה על חלון הראווה של גלריית התדר החדשה. הפנזין נוצר מתוך רצון לעשות משהו חיובי ולא לכרוע תחת הכעס שהעובדות על מצבן של נשים בעולם מעורר. הפנזין "when i grow up" מורכב מ-33 רישומים של נשים מעוררות השראה, חשובות ומעניינות בתרבות, שחוללו שינוי בעצמן ובחברה כשהתנאים סביבן היו קשים, קשים אף יותר מהתנאים שלנו היום. לרישומים מלווים טקסטים המציעים פירוט בנוגע לנשים ולפועלן. אחת מהנשים בפנזין היא מרים אנדרסון, שכאן בביצוע של השיר "Deep River" גוספל של קינה וגעגועים:
Deep River,
My home is over Jordan.
Deep River, Lord.
I want to cross over into campground.
Deep River.
My home is over Jordan.
Deep River, Lord,
I want to cross over into campground.
Oh, don't you want to go,
To the Gospel feast;
That Promised Land,
Where all is peace?
Oh, deep River, Lord,
I want to cross over into campground.
מרים אנדרסון
foma<3. דורותיאה לנג, דיו על נייר, 2013
foma<3 . דליה דרבישייר, דיו על נייר, 2013
foma<3 . רוזלינד פרנקלין, דיו על נייר, 2013
foma<3 ,when i grow up, השקה של פנזין
שני, 22 ביולי 2013, ב-21:00
התדר, בית רומנו, דרך יפו 9, תל-אביב
דף האירוע בפייסבוק | קישור לטמבלר http://fomawithaheart.tumblr.com
"לו יכולתי לחזור בזמן", אמל מורקוס ודאם
***
שיח גלריה: רשימות סרוגות
התערוכה נפתחה לפני כשבועיים, ללא אירוע פתיחה.
שיח הגלריה יתקיים ביום שני, 22 ביולי 2013, ב-19:00
אוצרת: רותי חינסקי-אמיתי
אמנים משתתפים: יעל בלבן, רעיה ברוקנטל, אורי גרשוני, איתמר יכין, גיל ייפמן, איילה לנדאו, חוה פוליבודה, בל שפיר
המרכז לאמנות עכשוית, רח' צדוק הכהן 2, תל-אביב
חוה פוליבודה. ללא כותרת, רישום בעטים קליגרפיים
אורי גרשוני, "עדנה"
***
"התערבות חיצונית", שיחה עם האוצר נוח צימבליסט (ארה"ב)
נוח צימבליסט הוא כותב, אוצר עצמאי, דוקטור לתולדות האמנות ומרצה. צימבליסט כתב בין היתר על האסתטיקה הפוליטית של המשט לעזה. בהרצאה ידבר על האפשרות של אמנים לפעול כאאוטסיידרים כדי לבקר את הבעיות בחברה זרה. צימבליסט יתרכז בעבודתם של פרנסיס אליס, מרין הוגוניר, ארתור ז'מייבסקי, דניאל ג'וזף מרטינז, פיל קולינס וזואי ליאונרד, יעסוק בקולוניאליזם ותיירות ונושאים נוספים הקשורים לעידן האמנות הגלובלית.
נוח צימבליסט
התערבות חיצונית, שיחה עם האוצר נוח צימבליסט (ארה"ב)
רביעי, 24 ביולי 2013, ב-19:00
מנחה: לאה אביר
יוזמה משותפת של המרכז לאמנות עכשווית והמרכז לאמנות דיגיטלית בחולון
המרכז לאמנות עכשווית, רח' צדוק הכהן 2, תל-אביב
***
הזמנה לתערוכות בוגרים
הזמנה לתערוכת בוגרים במכללת אורנים
הזמנה לתערוכת בוגרים בצלאל
הביתן הישראלי בביאנלה לאמנות בוונציה, שצפויה להיפתח לקהל הרחב ב־20 באפריל, יוותר נעול. הביתן, שבו מוצגות עבודות וידאו של האמנית רות פתיר, יישאר מואר, ועוברים ושבים יוכלו להיחשף לחלק מתכניו מבעד לחלונות הזכוכית הגדולים שבחזיתו.
הפסל ריצ'רד סרה, מהאמנים המשמעותיים והמשפיעים ביותר בדורו, הידוע ביצירת מבני פלדה מונומנטליים שעיצבו מחדש מרחבים ציבוריים, הלך לעולמו בגיל 85.
הספדים ב
