קול קורא להגשת מועמדות לפרס מתנאל ליצירה. הפרס מוענק ליחידים ויחידות שפועלם חורג מעבודתם המקצועית-אמנותית ונושא תרומה אנושית לאחרים בסביבתם מבלי לבקש דבר בתמורה. פרס מתנאל יוענק השנה לאמן או אמנית שיצירתם העכשווית נסמכת על מקורות תרבותיים קנוניים מכל הדתות.
הפרס בסך 25,000$ באדיבות קרן ‘מתנאל’ יוענק על-ידי ‘עלמא – בית לתרבות עברית’ ומוסף ‘שבת’ של ‘מקור ראשון’.
מטרת הפרס לעודד את יצירתם ופועלם של יוצר או יוצרת בעלי פוטנציאל להשפעה משמעותית בתרבות הישראלית על גווניה השונים.
מוזמנים להגיש מועמדות יוצרים ויוצרות מתחום האמנות הפלסטית (ציור, צילום, פיסול, וידאו או מיצג) שעבודתם המתמשכת קשורה למציאות החיים הישראלית מתכתבת ומושפעת ממקורות טקסטואליים דתיים: יהודיים, מוסלמיים, נוצריים או אחרים.
תינתן עדיפות ליוצרים ויוצרות שדרכם המקצועית מצויה בשלבי התפתחותה, ועדיין אינם מוכרים ומבוססים בעולם האמנות.
על המועמדים להגיש קורות חיים (כולל גיל, השכלה, תערוכות קודמות), המלצות, תיק עבודות (יכול לכלול עבודות שטרם הוצגו), וכן הצהרת אמן כתובה (עד חצי עמוד) שמסבירה את הקשר בין עבודתו של האמן לבין הטקסטים הקלאסיים הרלוונטיים.
ניתן להגיש מועמדות עד ה-1 ביולי 2012.
את החומרים יש להגיש בפורמט דיגיטלי בלבד.
במייל ל- pras.matanel@gmail.com
או בדואר:
• עלמא בית לתרבות עברית, רח’ בצלאל יפה 4 תל-אביב 61360, ת.ד. 36069
• מוסף ‘שבת’, מקור ראשון, הגן הטכנולוגי מלחה, ירושלים, 96958
ועדת הפרס תכלול חמישה שופטים.
יו”ר ועדת הפרס: יו”ר עלמא ד”ר רות קלדרון, ועורך מוסף ‘שבת’ של ‘מקור ראשון’ הרב אלחנן ניר.
הרכב יתר חבר השופטים יישאר חסוי עד למועד ההכרזה על הזוכים.
לוח זמנים:
הגשת מועמדות תתקיים עד ה-1 ביולי 2012.
ועדת הפרס תבחר שלושה מועמדים סופיים ותעביר את המלצותיה לגביהם לנשיאות קרן מתנאל אשר תבחר את הזוכה.
הכרזה על שלושת המועמדים הסופיים תיערך בראש השנה תשע”ג.
פרס מתנאל יוענק בחג חנוכה הקרוב.


השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.