לא רק יין זול: דור ההמשך, ה-26.1.2012 – המלצות השבוע של דורית פוקץ'

 סוף שבוע חדש בפתח, ואיתו התערוכות שיפתחו את השבוע המרגש הבא:

זויה צ'רקסקי

והערב, יום חמישי ה-26.1:

נחזור אליך בהקדם, דן אלון המוכשר במסגרת שישי ראשון של במוזאון ר"ג, עם רישומים, ציורים וגובלן. שם התערוכה – מרמז על המצב הבלתי נסבל שבו אדם עשוי לעמוד בבקשו תשובה מגוף כלשהו, כשההמתנה המתבקשת, היא כפצצת זמן. התערוכה עשויה להראות כקלילה, כתומה ומחויכת, אלא שהיא נושאת על כתפייה משקל תרבותי, אסתטי, העוסק גם בטעם טוב ובטעם רע, במוזה של אמן ובתכנים עמוקים הקשורים לשאלה: למה לצייר בכלל? הרי בסופו של דבר הבירוקרטיה תנצח ("נחזור אליך בהקדם").

ZANGA ZANGA, שריף ואכד בשלוש עם עבודות החולקות תמות מקבילות – ייצוגים של רגעי נפילה, רוחות רפאים, הכלאות, תהליכיוּת, חזרתיוּת, מעברים בין שפות, תוך עיסוק בשיחזור של אירועים פוליטיים איקונוגרפים שחלקם התרחשו בעולם הערבי בשנה החולפת.

2011, זויה צ'רקסקי ואנה לוקשבסקי  ברוזנפלד, מעין הצצה לסטודיו ולדרכי העבודה והחשיבה של האמניות, שחוות את הציור מהתבוננות כחוויה מרתקת, אשר אינה מחליפה את העשייה בסטודיו אלא מעשירה אותה. העבודות המוצגות חושפות, מנקודות מבט שונות, את השינויים באופני ההתמודדות שלהן עם ציור. במרכז התערוכה עומדת השאלה הנצחית "איך לצייר?", שאלה שפתרונותיה האפשריים מנוסחים בגופי העבודות של כל אחת מהן.

פתיחה כפולה בגלריה 39: גבריאלה קליין עם Smooth Operator, .."יותר משמדובר באובייקטים או בצורות, מה שמצויר בציורים של קליין הוא הציוריות עצמה. הציורים של קליין, אפשר לומר, מציירים את עצם הציוּריוּת. בכך הם מעוררים מחדש את האניגמה של הציור, אותו אובייקט תשוקה נטול אובייקטיביות שכבר מת אלף מיתות, אך עדיין לא חדל מלהרטיט את מבטנו"… (דרור פימנטל,  מתוך טקסט התערוכה). ובחדר הפרויקטים, Bcc של אלי ברק, המכוון לרווח שבין תרבות לבין טבע, בין אתוס של מקור לבין נראות שלו. אוצר: דני יהב-בראון.

ספרי דמיונות ומציאות, אילן דותן בחנינא, עם ציורים, רישומים וקולאז'ים מהשנה האחרונה העוסקים בספרים ובילדות. כמו כן משולבים בתערוכה עבודות שנעשו בשיתוף של דותן עם ילדי ספרית גן לוינסקי, כש- 50% ממכירות עבודות אלו יתרמו לפעילות הספריה.

ÜberKitsch – קיטש בבית בנימיני. התערוכה מציעה מודל הפוך לקיטש, כשהעבודות יכולות להיתפס בטעות כקיטש בעוד שהן בעצם יצירות אמנות, הנושאים הנידונים בעבודות הם לא בהכרח יפים ובוודאי אינם קלים לזיהוי בהיותם חבויים בתוך אסטטיקה קיטשית נעימה לעין. מציגים: אמנון עמוס, מירי פליישר, אליאונורה אורלי אדלביץ', יוחאי מטוס, ורד ניסים, שאולי ארזי, גיא ג'אנה, אנה כרמי, אמילי קייג' ואסנת ריצ'מן. בתערוכה מוצג אוסף ראובן נרדי. בערב הפתיחה יתקיימו מיצג של אמילי קייג' (אומנית בורלסק) בליווי עבודת ווידאו של ענת כ"ץ  וביצוע חי של עבודת קיר ע"י יוחאי מטוס.

ראדו, שי עבאדי בגלריה צדיק, שם הוא חושף את דמותו של ראדו קלפר- משורר, סופר, הומוסקסואל, מבקר תרבות וספרן בספרית המחול, שלא זכה לתהילה בחייו או לזיכרון במותו. בשימו את ראדו הנשכח במרכז הפריים קורא עבאדי תיגר על תרבות הכאן והעכשיו, על השכחה ורדידות המחשבה ומחזיר את ההילה לראוי לה.

החיים בשחור לבן,  יאן גרין בגלריית Photolight, עם תערוכת צילום העוסקת במציאות החברתית בישראל. .."אני רוצה לגלות את המציאות האמיתית, להוציא לאור את האנשים השקופים שלא רואים אותם"…

פעם ראשונה בים, יוזמה של 5 בוגרות טריות של המחלקה לאמנות בבצלאל, שהחליטו לפתוח תערוכה קבוצתית עצמאית בבית/סטודיו. התערוכה סובבת סביב החלל ועומדת על הקשרים בין בית-סטודיו-חלל תצוגה. מציגות: ליאת קליין, יעל בן שמעון, מיה אלרן, נעמה בר-אור, קרן דונדה. התערוכה תוצג ברח' הקונגרס 13, למשך 9 ימים.

בבית האמנים: חי/חיה/חיים/חיות, מיון קוק עם תערוכת הדפסים בשם. רביבה רגב עם פלזמות סאבי, מצד אחד מסכמת שני עשורים בהם יצרה עבודות נייר גדולות ומורכבות ומצד שני חושפת פן חדש בעבודתה, צילום. כלים שלובים – ניסויים בלהיות מעצב, פרי של מפגש בין שלושה מעצבים: יואב רכס, נעם דובר ומיכל צדרבאום. צליל מכוון, מגי רום משלבת בעבודותיה את הרקע המוסיקאלי שלה עם משיחת מכחול והנחות צבע וחומר היוצרים סימפוניה צבעונית וצורנית בעלת דינאמיקה מדיטטיבית. חגי ארגוב עם מעברים, תערוכה המפגישה שלושה מוטיבים רפטטיביים ביצירתו של חגי ארגוב: שימוש בחומרי "רדי מייד", דיוקן, ומכוניות. יהודית אשר עם סמלים מוסיקליים. עדנה מירון-וופנר נותנת ביטוי למסורת המיסטית היהודית, עם הדפסי נשמה. געגועים אל ואן-ריין, אילן נחשון מתגעגע לציור-ציור. לקו הזהב, הנגיעה בנצח, של ואן-ריין רמברנדט. לציור נטו, מתוחכם ולא מתחכם, עם תבונת חיים.

דן אלון

יום שישי, ה-27.1:

מטרוניתא: אמנות יהודית פמיניסטית – תערוכה במשכן לאמנות עין-חרוד, עם תערוכה החוקרת אמנות פמיניסטית של נשים הפועלות ויוצרות מתוך המרחב המסורתי היהודי. בתערוכה ייבחנו נושאים מקראיים ומדרשיים וכן יעלו שאלות הלכתיות כמו נושא הנידה והטבילה, מנקודת מבטן של אמניות היוצרות מתוך עולם דתי או מסורתי, שיחסן לתערוכה כאל סדנה חתרנית לבחינה חוזרת ונשנית של המסורת –  המבקשת לעצב אותה מחדש  –  מבפנים, ומתוך תחושת שייכות עמוקה. מציגות: נחמה גולן, חנה גולדברג, דפנה שלום, מירלה לדרמן יוקלס, מרים טנז'י, קרול האמוי, הלן אילון, ג'קלין ניקולס, רעיה ברוקנטל, רות קסטנבאום בן דב, אנדי ארנוביץ, רבקה פוטשבוצקי,  אורית פרייליך, חגית  מולגן, הדס קרוק וענת שטיין (סטודיו ארמדילו), הילה  קרבלניקוב, רות שרייבר, הדסה גולדוויכט ודוני סילבר-סימונס. אוצרים:  דבורה ליס ודוד שפרבר. שימו לב: ביום רביעי הקרוב, יתקיים באוניברסיטת בר-אילן יום עיון בנושא.

שיח גלריה עם מאיר אפלפלד ברוטשילד אמנות, במסגרת תערוכת הציורים, המציגה בעיקר ציורי טבע דומם עם כלי מוסיקה.

שיח גלריה עם אסי משולם וליטל-לב כהן, בתערוכות בגלריה חזי כהן.

שיח גלריה בתערוכה Girl Scout Gone Wild של אלון אנדורן בגלריה המדרשה, העוסקת בבמיתוסים מקומיים בתוך זירת התרחשות שבטית משובשת.

שיח גלריה בתערוכה "משחק המלחמה שלי" של דינה לוי בגלריה בינט, החושפת בציוריה את  הכללים המונחים בבסיסו של כל מבנה חברתי, כשבצרכזו מופיעה התחרותיות.

יום שבת, ה-28.1:

אוטומטון, דנה יואלי בדנה גלריה לאמנות בקיבוץ יד מרדכי, עם תבליט קיר שנוצר במיוחד עבור החלל, המתייחס בעקיפין למבנה המוזיאון "משואה לתקומה" בקיבוץ שתוכנן על ידי אדריכל אריה שרון. זהו מעין קיר הנצחה מפוברק שמשולבים בו מוטיבים ארכיטקטוניים ממבנה המוזיאון בפרט, ומאסתטיקה ברוטליסטית בכלל. התבליט עשוי טלאים טלאים של משטחים מצופים בטון, שפתו הויזואלית המוכרת מתכתבת עם תבליטי קיר נפוצים במרחב הציבורי, ותוך כך היא מעוררת אצל הצופה מטען של רגשות צפויים הקשורים באסתטיקה זו. אוצרת: רוית הררי.

כיבוס הבד, ורוניק ענבר עם תערוכה בויטרינת החנות. …"ייצוג פרימיטיבי של אמצעיי הייצוג בעזרת כלים של כיבוס / בד וצבע כייצוג פרימיטיבי של אמצעיי הייצוג דרך כלים של כיבוס / טכניקות של כיבוס בד וצבע כייצוג פרימיטיבי של הציור כאמצעי הייצוג / טכניקות של כיבוס ככלי לפיסול בבד כייצוג פרימיטיבי של הציור כאמצעי הייצוג / טכניקות של כיבוס משמשות כלי לפיסול בבד, המהווה ייצוג פרימיטיבי של הציור כאמצעי הייצוג"… (מתוך הקומוניקט). אוצר: רני לביא.  

כתיבת הארץ, דורית פלדמן משיקה תערוכה וספר אמן במשכן האמנים בהרצליה. בתערוכה יוצגו עבודות צילום, פסלי טכסט, ועבודת ווידאו, המכילות מפות עתיקות המשמשות ליצירת שיח עם מרחבים של נוף גיאוגרפי, היסטורי, וסימבולי. הספר נוצר בדיאלוג עם שיריה של ורדה גנוסר – אוצרת את התערוכה, ובו שתי עמדות תצפית חוברות, באמצעים שונים, ליצירת תהודה חדשה.

שבת של פרפורמנס בבית העם בקיבוץ בארי, בהשתתפות: עדינה בר-און, ג'וזף שפרינצק, עירית מנור, ליאור אמיר קריאל וג'ייסון לים. בתכנית: מיצגים בבית העם וברחבה הסמוכה, הקרנות וידיאו של מיצגים במוניטורים, ועוד..

בעקבות הטבע, תערוכה חדשה בסדנאות האמנים גלריה ת(א)עשייה בירושלים, המציגה את הקשר המיוחד בין נשים לטבע. האמניות המציגות לוקחות מן הטבע ויוצרות טבע משלהן, וכן בוחנות את עצמן דרך הטבע. מציגות: עינת אמיר, שרון בלבן, איילה לנדאו, שגית מזמר. אוצרת :  סנדרה וייל. בנוסף: חשיפת קיר אמן – פרויקט חדש בו מארח אחד מאמני הסדנאות אמן אחר שיציג עבודה על קיר בסדנאות. והפעם, שי אזולאי מארח את אמנון בן עמי, עם העבודה: ' happy birthday'.

ואם אתם כבר בירושלים, מנעולים ורימונים של יצחק גרינפילד בגלריה נורה, עם צילומים שהם חלק מסדרה של הדפסי-צילומים בהשראת מנעולים ישנים, קמעות, ספרים, כלי-אבן, דגים, רימונים, אותיות עבריות וחפצים נוספים שאסף בסטודיו.

יום ראשון, ה-29.1:

יגאל פליקס עם תערוכת צילום בגלריה בויצ"ו חיפה, שם הוא מתאר את הרחוב והחברה הישראלית באופנים שונים, המנסים לחדור לתמצית הייצוגים הריאליסטים כפי שנחוו בזיכרון הקולקטיבי שלנו וההתנסויות האישיות שלו, לגבי מקומות, אירועים והאופי הישראלי.

יום רביעי, ה-1.2:

משחקים בחדר המיטות נאטישה שפנר בתיאטרון תמונע, עם מפגשים מצולמים עם נשים המיועדים להתמשש בנשיקה ביניהן, מתוך מחשבה על אסתטיקה של בליינד דייט ככזו שמעבירה למרכז דווקא את תפקידם של המרכזי של דימויים ואובייקטים.

דורית פלדמן

ועוד קצת:

…"בסופו של דבר איתן הוא מיסטיקן שבור לב, וככל שנוקפות השנים כך גם הפסלים שלו מאבדים את עצמם לדעת, מתקרבים עוד ועוד אל פי התהום, או לחילופין, שולחים את עצמם לשמיים … זה מתבטא בתערוכה הנוכחית, כך נדמה לי, בזה שאיתן איתגר עצמו בניסיון לייצר סביבה מסך כל הפרטים. בעצם, לאסוף חלקיקים מזמנים ומקומות שונים לשדה מגנטי יציב, לכנס שלל השפעות, סלסולים, אורות ניאון, שריטות, הגיגים אפוקליפטיים וכמובן אובייקטים זקורים – לגן פסלים אחד סגור"… (איתן בוגנים על איתן בן משה)

—-

רוצים להיות איתי בקשר? [email protected]