לא רק יין זול: דור ההמשך, ה-7.7.2011 – המלצות השבוע של דורית פוקץ'

עכשיו זה כבר רשמי, התחילה עונת הפתיחות של תערוכות הבוגרים לשנת 2011. מרגש, לא? תנסו רגע לדמיין (או להיזכר): לא ישנתם כבר שלושה חודשים, אבל אתם מלאים באנרגיות כמו שבחיים שלכם לא הרגשתם. הלב שלכם דופק בחלל החזה כאילו עישנתם קופסת נובלס שלמה רצוף, העיניים שלכם מזוגגות כאילו לא הזזתם אותן מהמחשב כבר יומיים, ובקצוות […]

עכשיו זה כבר רשמי, התחילה עונת הפתיחות של תערוכות הבוגרים לשנת 2011.

מרגש, לא? תנסו רגע לדמיין (או להיזכר): לא ישנתם כבר שלושה חודשים, אבל אתם מלאים באנרגיות כמו שבחיים שלכם לא הרגשתם. הלב שלכם דופק בחלל החזה כאילו עישנתם קופסת נובלס שלמה רצוף, העיניים שלכם מזוגגות כאילו לא הזזתם אותן מהמחשב כבר יומיים, ובקצוות האצבעות אתם מרגישים מעין זצים קטנים שמתפשטים לכם בכל הגוף. העבודות כבר תלויות, ההזמנות נשלחו. ואתם? מתרגשים. למה לא באמת? זה הרי האירוע הכי חשוב בחיים שלכם (בלי לחץ, כמובן), או אם לשמור על הפרופורציות הנכונות, בחייכם הסטודנטיאליים.

אבל שימו לב, יש הבדל בין התרגשות לחשש, מאוד להתבלבל ביניהם. נכון, עבור רבים מכם זו כנראה באמת תהיה הפעם האחרונה בה תרגישו את ההתרגשות הזו, וגם זה בסדר. בסופו של יום, לא כולם בנויים להיות אמנים. אבל עבור אלו מכם שימשיכו הלאה בקריירה שהם טוו לעצמם בשנים האחרונות, זו תהיה חוויה מספקת ומתסכלת, מייאשת לעיתים קרובות, אבל בשביל הפעמים שבהם היא תהיה מדהימה, היא תהיה באמת מדהימה, וגדולה כ"כ שהיא תהיה שווה את כל יתר הרגעים הקטנים.

שיהיה בהצלחה לכולם!

איה אליאב

 

הערב, יום חמישי, ה-7.7:

על-אי, תערוכה קבוצתית בגלריה גל- און, המבקשת ליצור הרהור על הסביבות המקיפות אותנו.  …" כיצד נגדיר נוף? מהם חוקי האסטטיקה שלו? היכן הוא מתחיל והיכן הוא מסתיים? נדמה שקשה להגדירו ולמנות את מרכיביו. הוא סובב אותנו בכל רגע נתון".. (מתוך הקומוניקט). מציגות: איה אליאב, ניבי אלרואי, יעל בן שלום וגלי גרינשפן. אוצרת: קרני ברזילי.

אימא לא מרשה חמור בבית, שמעון פינטו בגלריה משרד בתל אביב, עם ציורים המבטאים את המאבק בין חומר לרוח, בסביבות מופשטות, שקטות ורכות ועם זאת מוגדרות, שבתוכן משובצים דימויים תלת-ממדיים קריאים וצבעוניים. אוצרת: רחל סוקמן.

תרמית הרוקנ'רול הגדולה, ערן רובינפלד בגלריה RAWart, בתערוכה המורכבת מסדרת הדפסים דיגיטליים המדמים פורמט של כרזת פרסומת עבור אוספי תקליטים מפוברקים, שהיא הפנטזיה האולטימטיבית שלו. אוצרת: נוגה דוידסון.

מפולת שלגים, כרמלה וייס בגלריה P8 עם ציורים של נופים ודמויות, המלאים שיבושים והסטות מתעתעות, המשרות נופך דרמטי של עמידה על הסף, של חיים התלויים על בלימה.

קונסטרוקציות, תערוכת הבזק השמינית במסגרת סדרת תערוכות הבזק בגלריה אינדי לצילום. "….מתוך משיכה לצילום שחור־לבן, אל המצוי בגוונים האפורים ובקונטרסט התחלנו לבנות את התערוכה. המציאות בשחור־לבן מקיימת ניתוק מסוים מהיומיום – ספק רומנטיות ספק התפכחות מהמציאות – אך לא פעם ישנה תחושה ש"השחור־לבן" מבטא את הנראות כפי שהיתה, או אולי כפי שהיתה אמורה להיות" (מתוך ההודעה לעיתונות). מציגים: אייל דינר, דפנה וסטרמן, יובל חי, אלדד מנוחין, שני נחמיאס, שמוליק סולומון. אוצרת: גילי זיידמן.

בגלריה 39: רישומים ואובייקטים  של דני יהב בראון בסססאמאק. .."סססאמאק היא קללה מסוג אחר. קללה שמסוננת החוצה בשפתיים חשוקות, לא תמיד על מנת להישמע ע"י מישהו. היא לא מופנית החוצה אלא מאששת הלך רוח פנימי. זוהי נפיחה של רוגז על אש קטנה. מעין סימון אפשרות ללהבה גדולה יותר בעתיד , אך עדיין לא.. סססאמאק היא קללה ציורית, באופן בו היא נכתבת, נהגית ונשמעת, הרבה יותר מקללות אחרות, לכן רק מתבקש שהדיבור עליה יהיה ויזואלי".. (מתוך הקומוניקט). ובחדר הפרויקטים, הינדה וייס עם העולם הזה, וידאו וצילום העוסקים בגבול הדק שבין אלימות לחינוך, ובהמשך ישיר למה שעשה לך ההורה הפרטי שלך לבין מה שאתה מעביר לילד שלך. אוצרת: טלי בן-נון.

לובי בגלריה זומר, ליאור אופיר, נעמה ערד, ותכלת רם, תערוכה העוסקת ב"מה שנשאר": מסורות אמנותיות, אייקונים תרבותיים, ועוד.

בגלריה הקיבוץ: אהדום, סימה מאיר עם ציורים שכמו נארגו עם טושים רחבים אדומים על מזוניט לבנה, המתייחסים לכתם שמתחת לשטיח. ונירית מיטרני עם עור, עבודות שנעשו עם טושים שחורים על שכבות ניילון נצמד שקוף, הארוגות  זו על גבי זו. לתערוכתה היא קוראת "עור" – הניילון מורכב משכבות אפידרמיות עליהן היא עושה מלאכת כירורגיה: מטליאה שתלים חדשים, פוצעת, מגששת אחר שכבות אורגניות תת-קרקעיות. העור גם נושא עליו צלקות, עקבות שכמעט נמחקו. אוצרת: יעל קיני.

תמר שפוני

יום שישי, ה-8.7:

היום בו הוצגתי בפני הלקרדה, דני ססלר בגלריה גרוס. תערוכה המורכבת מצילומים אבסטרקטיים, ומוידאו, המבטאים את מרקם הזכרון-החמקמק, החושני ובעיקר האסור. …"בשנה בה נבוקוב פרסם את "לוליטה", צה"ל חשף בפני העולם את תת-המקלע "עוזי", אני הוצגתי בפני הלקרדה.  באותו היום גם הבנתי משהו, שאז עוד לא ידעתי מהו וגם היום קשה לי להגדירו במילים. יכול להיות שזה הזיכרון מהביס הראשון שנגסתי בלקרדה כשהייתי ילד ואימי ניסתה לפתות אותי לטעום "משהו חדש", "משהו טוב…", משהו שלא הכרתי"… (מתוך הקומוניקט).

פוטו–סינתזה – רודני גרהאם בבית טיכו, עם עבודות המדגימות כיצד מזינה מסורת העבר עבודות אמנות עכשווית, דרך וידאו, צילום ורישום.

הערב יתקיים בפעם הראשונה פסטיבל D-ART לתרבות ואומנות, שיאגד תחת קורת גג אחת אנשי תרבות אומנות ורוח, כדי להעניק סביבה תומכת ליצירה אומנותית, תוך שיתוף פעולה בין אמנים ותיקים למתחילים ופריצת מחסומים יצירתיים. כחמישים יוצרים מוכרים מתחומי הרוח השונים סיפרו למארגנות הפסטיבל מהי התחלה עבורם. האמירות, הועברו באופן אקראי לאמנים פלסטיים, אשר נתנו פרשנות אמנותית ויזואלית, ובפסטיבל הם יציגו אותה כתערוכה בתוך חלל או מרחב מוגדר אשר הוקצה להם.

יום שבת, ה-9.7:

על הגדר 2 -אום אל ער'יב (אם הזרים), היא תערוכת רחוב קבוצתית, המוצגת על קירות רחוב יהודה הימית, ונוצרה מעבודות מקומיות, שהוכנו במיוחד לתערוכה,  במסגרת מיזם שהקימה דינה לי. התערוכה תוצג במשך יום 1 בלבד.

נוסעים צפונה? בגלריה לאמנות בבית יגאל אלון בגנוסר, תמצאו את אנה פסטרנק עם תערוכת ציורים בשם ברגליים יחפות, המציגה תמונות אנושיות המתרחשות על החוף ועל קו המים, הגבול הנוצץ שבין הים לרצועת החוף החולית. ואת דינה הופמן עם המיצב ראיתי את מגדלנה שטה, המשקף את השתקפות זיכרונותיה מנוף ילדותה שעל שפת הכנרת.

הפסלים שבתוכי, חנה פלצר בגלריה עמליה ארבל, מפסלת את סיפור חייה, מתגעגעת לאנשים וקולות וחיבוטי נפש וחיבוקי גוף.

שיח גלריה בתערוכה שמ-לה: מחשבות על כסות, עם האוצרת צופיה דקל-כספי, והאמנים לי ינור ובלו סימיון פיינרו, בבית האמנים בירושלים.

שיח גלריה בהשתתפות אמנים שונים בתערוכה 3 ב 10, במרכז לאמנות דיגיטלית. המשתתפים יקיימו דיון בנושאים של הגירה ותרבות רוסית.

הינדה וייס

יום שלישי, ה-12.7:

חדר חריגים, דיוקן עצמי כשמאן בעבודתו של מוטי מזרחי, במרכז לאמנות עכשווית. התערוכה כוללת מעשים אמנותיים בהם מאתגר מזרחי את הדמות המשיחית, ובוחן דרכה את אקט הריפוי על עצמו כמו גם על החברה. אוצרת: כילי קורן. התערוכה מציגה מבחר מהודק של עבודות בהן רתם מזרחי את גופו כמשטח עבודה, באופן המאחד אמנות וחיים, מיתוס ושגרה.

מסיבת יום הבסטיליה – אמנים מצרפת וישראל בגלריה גבו. תערוכה המציגה דיסציפלינות בסגנונות ובחומרים שונים, ציור, פיסול, אמנות דיגיטלית וצילום. בתוכנית: מיצגים אנושיים, מוסיקה צרפתית כמיטב המסורת, בופה צרפתי ועוד.. משתתפים: דליה אדלסבורג, דבי ג'פה, קוג'וקרו מרים, ירוחם מזן, אלי מתתיהו, שפרה לויתן, יאנה גרבר, פרנקלין שמלה, דניס שטבון , בבילון. אוצרת: בבילון אלבז.

פתיחת תערוכות הבוגרים במכון אבני.

יום רביעי, ה-13.7:

רשימו, תערוכת יחיד לתמר שפוני במעמותה בעין כרם, שהיא תוצר של שנה וחצי של עבודתה שם כאמנית אורחת. התערוכה מורכבת מעבודות פיסוליות וטקסטואליות, העוסקות בזמן ובזכרון מפורק, וחווית הצופה מהשוטטות במבנים בעין כרם, הופכים לחוויה מלאת רבדים, בה הפער שבין הזמנים נעשה מוחשי, בלתי פתור ומזמין לביקורים חוזרים.

פתיחת תערוכות הבוגרים של בית הספר לאמנות המדרשה בבית ברל, ושל מנשר.

שולחן עגול בתערוכה חילופי חומרים במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון. התערוכה מציגה יצירות שנוצרו מתוך מפגש במסגרת פרויקט ג’סי כהן. המשתתפים ידונו במודלים של תהליכי שינוי ושילוב אמנות עכשווית בקהילה. בהשתתפות: רותי דירקטור, הדס עפרת, מכי נאמן, אלון כהן-ליפשיץ, האמניות המציגות בתערוכה והנשים עמן עבדו בג’סי כהן.

היום תתקיים מסיבה לכבוד עדו בר-אל עם סיום תפקידו כראש המחלקה, בבצלאל בת"א. מהמחלקה נמסר שהמסיבה תכלול תכנית אמנותית והופעות שונות.

כרמלה וייס

ועוד קצת:

רותי דירקטור מתראיינת.

דייוויד לה שאפל חוזר עם תערוכה חדשה.

נגנב ציור של פיקאסו מקיר בגלריה. כאן וכאן.

הוצאה להורג והמקצוענים.

על הקשר בין נחום גוטמן לביקורת על נחום גוטמן.

ליין חדש של בובות ברבי כמחווה לדה-וינצ'י, ואן גוך, וקלימט.

מה אתם רוצים להיות כשתהיו גדולים?

אלינור עמית פורחת.

יותם דביר באינפלציה!(?)

—–

רוצים לספר לי משהו? אני רוצה לשמוע!

[email protected]

 

 

2 תגובות על לא רק יין זול: דור ההמשך, ה-7.7.2011 – המלצות השבוע של דורית פוקץ'

    דורית, לתשומת לבך – הטקסט על הינדה וייס שמופיע באייטם על התערוכה בגלריה 39, הוא חלק מהטקסט שנכתב על דני יהב בראון… תודה. טלי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *



המלצות מרחבי הרשת