
- יונתן אמיר
- 15/06/2011


תערוכת עדות מקומית 2025 עומדת בסימן האירועים שטלטלו את ישראל ואת האזור: שובם של חטופות וחטופים הביתה, המלחמה בין ישראל לאיראן, המערכה בצפון, מחאות החרדים, האלימות בגדה המערבית וחיי השגרה לצד המתיחות הביטחונית. המשך…

מרכז האמנות הנביאים יחנוך ביום שישי, 12 בדצמבר, את בניינו החדש בלב שוק תלפיות בשכונת הדר בחיפה. האירוע, שיתפרש על פני שני מבנים בני שלוש קומות ברחוב החלוץ, יכלול תערוכות חדשות, סטודיואים פתוחים, מופעי פרפורמנס, מוזיקה ואוכל. המשך…

פרנק גרי, מן האדריכלים המשפיעים בדורנו וזוכה פרס פריצקר, נפטר בביתו שבסנטה מוניקה, קליפורניה, בגיל 96. גרי, יליד טורונטו 1929, נודע בגישה אוונגרדית שהתבטאה בשימוש לא שגרתי בחומרים, ובשפה אדריכלית פורצת דרך שטשטשה את הגבולות בין מבנה לבין פסל.
גרי זכה בפרס פריצקר (הפרס הבינלאומי החשוב ביותר לאדריכלות) כבר בשנת 1989, אולם פריצתו העולמית למעמד של ״סטאר-כיטקט״ החלה עם חנוכת מוזיאון גוגנהיים בבילבאו בשנת 1997. המבנה המחופה לוחות טיטניום מעוקלים ומבריקים, שינה את פני העיר התעשייתית והפך לסמל בינלאומי של אדריכלות חזון. בעקבות הצלחתו נולד מטבע הלשון ״אפקט בילבאו״, ככינוי ליכולתה של אדריכלות איקונית להניע שינוי עירוני ולשמש מנוע להתחדשות כלכלית ותרבותית.

קרן אדמונד דה רוטשילד הכריזה על הזוכות והזוכים בפרס אדמונד דה רוטשילד לעיצוב מוצר לשנת 2025. ארבעה מעצבים ומעצבות נבחרו בקטגוריות בכירים וצעירים, מתוך למעלה ממאה תיקי עבודות שנבחנו על ידי ועדת שיפוט מקצועית ובינלאומית.
בקטגוריית המעצבים הבכירים זכו פרופ' חנן דה לנגה ושרית שני חי. בקטגוריית המעצבים הצעירים זכו מיכל אביתר ואורי שיפרין ענבי. ציון לשבח מיוחד מטעם הברונית אריאן דה רוטשילד הוענק למעצבת תמרה אנה אפרת.
ועדת השיפוט ציינה כי העבודות שנבחנו השנה משקפות “איכות מקצועית ללא פשרות, חשיבה מקורית וקולות מגוונים המקדמים את תחום העיצוב המקומי”. עו"ד טל שגיא פארן, מנהלת הקרן, הדגישה כי גם בשנה מאתגרת התקבלה כמות מרשימה במיוחד של תיקי עבודות — עדות לחיוניותו של התחום ולכוחו של העיצוב לחזק את החוסן החברתי. המשך…
סגולי, מייסדת גלריה קו 16, פעלה במשך שנים רבות כמורה, אוצרת וכותבת על אמנות בעיתונות ובכתבי עת. בין השאר כתבה ב״העיר״ ו״בסטודיו״ והיתה פעילה פוליטית. ב-2018 פרסמה ב״ערב רב״ את המאמר ״עקדת יצחק״, שעסק ביצירתו של יצחק דנציגר והתקבלותה בשדה המקומי, ובחן בהרחבה את ״הפרשנויות והנסיבות שהובילו להחמצה הגדולה של אחד מחלוצי האמנים הביקורתיים והאקטיביסטים בישראל״.

מיכאיל גרובמן, מן הדמויות המרכזיות של האוונגרד הרוסי השני ואחד האמנים המשפיעים שפעלו בישראל מאז שנות ה־70, נפטר ב־23 בנובמבר 2025 בתל־אביב, בגיל 86.
גרובמן, שנולד במוסקבה ב־1939 ופעל כנגד מנגנוני התרבות הסובייטיים, עלה לארץ ב־1971 בעקבות התחזקות תחושת הזהות היהודית־לאומית שלו, וב־1975 יסד יחד עם אברהם אופק את קבוצת "לוויתן" שחתרה להבלטת יסודות יהודיים, מקראיים וקבליים באמנות. הוא טבע את המונח "סימבוליזם מאגי" ופיתח שפה ייחודית של דימויים חייתיים וטקסטים מאגיים שהציבו אותו בעמדה יוצאת דופן ביחס לקנון הישראלי החילוני. לצד יצירתו החזותית היה משורר, מחבר מניפסטים ואספן של חפצים הקשורים להיסטוריה של האוונגרד הרוסי, ונחשב מומחה לתרבות הרוסית של המאה העשרים.
