פעילי “גרילה תרבות” מזמינים אמנים להשתתף בתערוכת בזק מקוונת למען עובדי חיפה כמיקלים ששובתים ומתבצרים במפעל מהאחד במאי.
ניתן לשלוח עבודות שקשורות לנושא בעקיפין או במישרין. העבודות צריכות לעסוק באחד או יותר מן הנושאים הבאים: מאבק/ פועלים /חיפה / מפעלים / כימיקלים/ תעשייה
• נא לשלוח קבצי jpeg עד רוחב 700 פיקסלים. אפשר לשלוח גם עבודות וידאו.
•
את העבודות יש לשלוח עד יום שני, 30.5 למייל culturegrill@gmail.com
התערוכה תופיע בגלריה 1024 באתר וואלה!
על המאבק
עובדי חיפה כימיקלים צפון פתחו באחד במאי בשביתה ללא הגבלת זמן כחלק ממאבקם להשגת הסכם קיבוצי אחיד שישים סוף לאפליה בין ה”דורות” במפעל ולהעסקה הקבלנית.
למרות שהמאבק האמיץ מטלטל ומחריד את ראשי המשק הוא לא זכה לתשומת לב תקשורתית ראויה. המאבק משפיע ישירות על חיינו כמו הרכבת ולא נמצא במרכז הארץ אבל ההשלכות שלו ישפיעו גם על הכיס שלנו בסופו של דבר.
אלי לוטטי, ראש מטה המאבק:
“אני מאמין כי המאבק ימשך זמן רב, ההנהלה הכריזה שמבחינתם זהו עניין עקרוני ולא כלכלי”.
ב-1997 עובדי המפעל פתחו בשביתה גדולה נגד ביטול ההסכם הקיבוצי שלהם, במהלכה המפעל השתמש בדרכים אלימות בנסיון לדכא את המאבק. בעקבות השביתה המפעל לא הצליח לבטל את ההסכם הקיבוצי הקיים אך מצא דרך לעוקפו על ידי יצירת הסכם חדש לעובדים שהגיעו מאז.
ההנהלה אילצה את העובדים לקבל את ההמצאה של “הסכם דור ב'” (כלומר, סוג ב’), ששוכפלה מאז לשורה ארוכה של מקומות עבודה. מהרגע שנקבע שעובדים חדשים יעבדו בתנאים פחותים ויהיו הרבה יותר זולים למעביד, נותר לו רק לפעול בהדרגתיות לחיסול דור א’. במקביל, הכנסת עובדי קבלן נטולי זכויות מערערת גם את עתידו של ההסכם המוחלש של דור ב’.
המפעל מעסיק 250 עובדי קבלן שעובדים בתנאים הגרועים ביותר, על בסיס שכר יומי, ברובם עובדים ערבים מהיישובים באזור הצפון.
הוועד גם דורש מן ההנהלה לחתום על אמנה סביבתית בשיתוף העובדים, הקהילה וארגוני סביבה, על רקע הזיהום הסביבתי המסכן את העובדים, משפחותיהם והציבור הרחב. יש לציין שההנהלה עברה למשרדים מרוחקים מסביבת המפעל.
על המפעל
חיפה כימיקלים מייצרת דשנים וכימיקלים לחקלאות ולתעשייה, בעיקר בחו”ל, והיא חולשת על השוק העולמי של אשלגן חנקתי. התאגיד הבינלאומי גורף רווחי עתק לכיסי הבעלים הנוכחיים, משפחת טראמפ בארה”ב.
אלי לוטטי, ראש מטה המאבק:
“המפעל במצב רווחי מעולה בשנים האחרונות. אנחנו מדברים על מאות מיליוני דולרים. יש אצלנו עובדים שעתידים לפרוש לפנסיה בעוד פחות מעשרים שנה. עם השכר שלהם כיום הם לא יגיעו אפילו לפנסיה של 4000 שקל בחודש” אומר לוטטי.
“לפי נתוני ההנהלה, העלות הכוללת של כל 260 העובדים המאורגנים (דור א’ וב’) היא בערך 50 מיליון שקל בשנה, כ-4 מיליון שקל לחודש. העובדים מייצרים ותורמים למכירות סדרי-גודל של כ-50 מיליון דולר לחודש בצד הצפוני. הדברים שאנחנו דורשים הם בשוליים של השוליים של הרווחים. הם טוענים שאין להם כסף? איפה הרווחים? אחרי 15 שנה של הפחתות בתנאים, מה כבר ביקשנו?”



השבוע נפתח בשדרות שבנגב המערבי מוזיאון ראשון מסוגו לפעוטות, "המוזיאון הראשון שלי", ומציע, לצד תערוכות, פעילות מגוונת לילדים. יזמית ואוצרת המוזיאון היא שלומית עצבה-ברנע. המוזיאון מיועד למשפחות, לגני ילדים, לקבוצות חינוכיות ולמבקרים בכלל.
התערוכה הראשונה במוזיאון, "קו. כתם. צורה", שאצרו שי עיד אלוני ועצבה-ברנע, מציגה שורה של אמנים. בין העבודות המוצגות: הר שניתן לטפס עליו, מערה שניתן לזחול לתוכה, ציור קיר מגנטי המשתנה ללא הרף, חללי אור צבעוניים, מיצבי סאונד אינטראקטיביים, פסלי טקסטיל רכים למשחק חופשי ועבודות מולטימדיה המגיבות לקול ולתנועה של הילדים. משתתפים: יערה אורן, אורי בצון, נועם בר, ניר ג'יקוב יונסי, דקלה לבסקי, שרון קן-דור, אליאן קצ'קה, איגור רבליס, עלמה שנאור ופרל שניידר. לצד היצירות מוצגות שאלות קצרות המעודדות דיאלוג בין ההורים לילדים. כמו כן פועלת סדנת יצירה.
המוזיאון פותח בשיתוף מרכז דואט להתפתחות הילד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשות פרופ' נעמה עצבה-פוריה, והוקם ביוזמת עיריית שדרות. "המוזיאון הראשון שלי", רח' שאר-יישוב 14, שדרות 


[…] אנו מעלים תערוכה מקוונת למען העלאת מודעות לשביתה החשובה – שלחו לנו את יצירותיכם/ן. […]
אנרגיות טובות בחיפה כימיקלים « | המבוקש מס' 2 |
| |