פריחת מוחות 57 – גבריאלה שוץ

גיל: 53.

מצב משפחתי: עם בן זוג ושני מתבגרים.

איפה גדלת: זכרון יעקב.

השכלה: תואר ראשון באמנות מבצלאל (1992–1996) ותואר שני באמנות מסנטרל סנט מרטין (2021–2023).

גלריה: בישראל – קרן בר גיל.

כמה שנים כבר בחו”ל: בספטמבר אהיה 27 שנים מחוץ לארץ.

שיוך אקדמי: איני עובדת באקדמיה.

תחומי עיסוק/מחקר: בעשייה האמנותית שלי אני חוקרת את מערכת היחסים המורכבת של האנושות עם הטבע מבעד לפריזמה של מיתולוגיה וקדמה. עבודתי בוחנת כיצד החשיבה הבינארית המערבית, במיוחד הדיכוטומיות הנוקשות של תרבות וטבע, מיקמה את הצרכים האנושיים כעליונים, לעתים קרובות על חשבון הסביבה שלנו. אני בוחנת את ההיבריס האנושי והקידמה הטכנולוגית דרך סיפור הבריאה המקראי, שבו ניתנת לאנושות ההוראה לרדות בטבע; סיפור פרי הדעת, המייצג את שאיפתנו לידע במחיר גירושנו מגן העדן; והמיתוס של פרומתאוס, שהעניק לבני האדם את האש.

גבריאלה שוץ, ׳פרומתאוס׳,צבעי אקוליין, אקווארל וצבעי אקריליק פלורסנטי על נייר, 56/76 ס״מ, 2025

אמנ/ית שאת מעריכה במיוחד: האמת שזו שאלה שהתחבטתי בה זמן ארוך. יש המון אמנים שאני אוהבת ושהשפיעו עלי בצורה זו או אחרת במשך השנים. שמתי פה רשימה חלקית מאוד של שמות שעלו לי לראש: ג’וזפה פנונה (Penone), פיירו דלה פרנצ’סקה, הארווין אנדרסון (Anderson), מלגוז’טה מירגה־טס (Mirga-Tas), קזימיר מלביץ’ (Malevitch), פרנסיס אליס (Alÿs), מרגריט ז’ראר (Gérard), ז’אן־בטיסט סימאון שארדן (Siméon Chardin), דייוויד הוקני, בלטוס (Balthus), קונסטנטין ברנקושי (Brâncuşi), מאמא אנדרסון (Andersson), ארנסטו נטו (Neto), פיטר דויג (Doig).

על מה את עובדת עכשיו? בשנה האחרונה התמקדתי בסדרת עבודות שמתייחסת לפרומתאוס. אני עובדת ברישום וציור על דימויים של שריפות יער או תוצאות השריפה. כמו כן אני מעבדת חתיכות של עצים, קרשים ודיקט סנדוויץ׳ שאני מוצאת, (רבים מהם לא מרובעים), וחושפת את המבנה שלהם, המגלם בתוכו היגיון, חוזק וגם יופי, תוך הדגשת מטרתם להפוך למשהו שימושי כמו רהיט. על משטחים אלו אני מציירת דימויים של יערות או פרטי עצים, שלעיתים הם אותם הזנים שהדיקט או משטח העץ עשויים ממנו. כמו כן אני מציירת מדימויים של צילומים ישנים של חוטבי עצים, או של עצים באמצע הנפילה שלהם. מעניינת אותי החומריות של העץ וההתעסקות עם אספקטים שונים שלו כמשהו חי וכחומר גלם שימושי.

גבריאלה שוץ, ׳Log 3׳, שמן על דיקט סנדוויץ׳ מעץ ליבנה ממוחזר, 40/40 ס״מ, 2025

איך את מתפרנסת או ממה את חיה? אני מתפרנסת ממכירת עבודות ומלימוד אמנות למבוגרים בסטודיו שלי, ולאחרונה גם מזכייה בפרס.

למה את גרה איפה שאת גרה? תמיד אהבתי את לונדון ורציתי לגור שם. עזבתי את ישראל בסוף 1998, כשנתיים לאחר שסיימתי תואר ראשון בבצלאל. לא היה פופולרי במיוחד להיות ציירת בארץ בתקופה ההיא, ובלונדון הרגשתי שישנה פתיחות גדולה יותר לציור. כמו כן היה לי קשה מבחינה פוליטית עם הכיבוש, והעדפתי לגור במקום אחר.

איך את חווה את הישראליות או היהדות שלך שם? כמישהי שמתנגדת לכיבוש תמיד היתה לי בעייתיות מסוימת עם הישראליות שלי, בעיקר כשראיתי מה נתניהו מעולל למדינה ואת הצטמצמות השמאל. אף שלא חיפשתי להיות חלק מהחברה היהודית ולא גרתי באזורים ישראליים בלונדון, עם השנים רוב קשרי החברות הקרובים ביותר שלי נוצרו עם ישראליות. כשהמהפכה המשפטית התחילה הייתי ממארגני המחאה בלונדון, והכרתי הרבה ישראלים יקרים דרך זה.

לאחר השבעה באוקטובר הרגשתי שהזהות היהודית נכפתה עלי. עכשיו, אחרי קרוב לשנתיים של מלחמה, קשה יותר להיות פה ישראלית. אם שואלים אותי מאיפה אני, אני מרגישה שאני צריכה מיד להציג את דעותיי הפוליטיות, כי ישראל מאוד לא פופולרית היום, ולא תיהיה בעתיד הקרוב. אני נפגשת עם המון אנשים מדהימים במסגרת ההוראה, ואני מרגישה שאנשים יודעים להפריד בין מישהו ישראלי וממשלת ישראל, אבל כשזה מישהו שאני לא מכירה, תמיד מבאס כשעולה השאלה מהיכן אני. חצי מחיי אני לא חיה בארץ וכשאני מגיעה לביקור אני כבר לא מרגישה שזה המקום שעזבתי, ומצד שני, זה תמיד יהיה הבית שלי, כמו שגם לונדון היא ביתי.

גבריאלה שוץ, ׳אורן׳, פחם על קרש אורן ,42.5/21.5 ס״מ, 2025

מי החברים והחברות שלך שם? החברות הקרובות שלי הן בעיקר ישראליות ואנגליות, אבל יש לי קשרי חברות עם אנשים מכל העולם ומדתות שונות. מה שכיף בלונדון הוא שזאת עיר רב תרבותית, ויש אפשרות ופתיחות להתחבר עם אנשים מרקע שונה.

האם את חושבת לחזור בעתיד לישראל? לא.

באיזו מידה את מרגישה שהלימודים והחיים בחו”ל תרמו להתפתחותך המקצועית? לימודי התואר הראשון בבצלאל פיתחו אותי מבחינה קונספטואלית, אם כי עבר זמן עד שהבנתי את זה, ואני חושבת שנדרש לי זמן ארוך להבשיל כאמנית. את התואר השני סיימתי לפני שנתיים. חשבתי ללמוד לפני, אבל איכשהו זה לא יצא. נהניתי מאוד מהלימודים, ואני מרגישה שדווקא הגיל המבוגר גרם לי להתפקס יותר. אני מרגישה שהלימודים גורמים למוכנות גבוהה יותר לראות את העבודה שלי. בדיעבד אני מבינה כמה חשוב ללמוד תואר שני, בעיקר באנגליה, מקום שאנשים צריכים גושפנקא מגוף ידוע כדי להעיד על איכות. לגבי החיים כאמנית באנגליה, דבר ראשון כיף שאפשר לראות המון אמנות. כשהגעתי לפה גיליתי למה ג׳וטו נחשב צייר כל כך מדהים כי פתאום ראיתי את המקור ולא רפרודוקציה דהויה. לגבי עבודה, מצד אחד יש יותר אפשרויות, ומצד שני יש הרבה יותר אמנים, ולכן גם יותר קשה לפרוץ את מחסום האנונימיות.

גבריאלה שוץ, ׳פרומתאוס׳, אקריליק על קנווס, 31/23 ס״מ, 2024

ספרי בקצרה על אחד הפרויקטים שלך: “Human Force of Nature”. כשייצרתי ספרון במסגרת התואר שלי חיפשתי פרוזה שתתאים למה שרציתי לבטא, אך לא מצאתי. קולגה שאלה למה איני כותבת בעצמי, מה שהוליד את השיר שראשון שלי. מאוחר יותר החלטתי ליצור עבודה מערמת נייר שתיראה כמו בולי עץ, ושעל כל דף יהיה מודפס השיר שלי. הציבור יכל לתלוש דף עם השיר, ובכך לתרום להקטנת הפסל. הרגשתי שיכולתי להפיץ את הפרוזה בצורה רחבה ולהדהד את התהליך של המעבר מעץ חי לחומר צריכה שגורם למותו.

מה תכניותייך לעתיד הקרוב? בסתיו תהיה לי תערוכת יחיד בלונדון, עם גוף עבודות ישן יותר שבודק את הקשר שלנו עם טכנולוגיה, ובשנה הקרובה תהיה לי תערוכת יחיד בגלריה של קרן בר גיל.

גבריאלה שוץ, ׳Human Force of Nature׳, נייר ממוחזר, גובה 17/34/34 ס״מ, 2023

גבריאלה שוץ, הפרוזה מתוך ׳Human Force of Nature׳

מה תכתבי בגלויה הביתה?

שלום מולדת,

כל כך קשה ועצוב לי לראות מה קרה לך. ניסיתי לברוח ממך אבל אני מבינה היום שאת טבועה בי. בבקשה תזכרי שאין רעים וטובים – כל מי שגר בין הירדן לים רוצה בסופו של דבר חיים שקטים ושמחים. יש לי עדיין תקווה שהשלום יגיע.

גבריאלה

האם משהו השתנה בך ובחוויית החיים שלך אחרי השבעה באוקטובר? כן, לחלוטין. כל כך הרבה דמעות, כל כך הרבה זהויות, סיפורים סותרים ותחושה שאני הולכת על קליפות ביצים כי כולנו ברמת רגישות גבוהה מאוד. תחושה שאני מצופה לפרסם את הדעות שלי, ולחשוב כיצד הן יתקבלו פה ובארץ. יש כל כך הרבה אמיתות והכל כל כך מורכב וסבוך. סיפורי הילדים שגדלתי עליהם שבהם הטוב מנצח, מרגישים לא רלוונטים. אני מתגעגעת ליכולת לא לחשוב על הזהות שלי כל הזמן, לא להצטרך להסתיר מאיפה באתי ולהיות מסוגלת להתרכז יותר באמנות שלי.

משהו נוסף שאת רוצה להגיד לנו?

תודה רבה על ההזמנה להשתתף בפלטפורמה הזאת ועל ההזדמנות לתקשר עם קהל ישראלי, בעיקר כיום אחרי השבעה באוקטובר.

לאתר של גבריאלה שוץ לחצו כאן.

אינסטגרם: gabrielaschutz1@

פייסבוק: Gabriela Schutz