מצב משפחתי: אלמן +2.
איפה גדלת: קישינב, ירושלים.
השכלה: תואר ראשון בצילום מבצלאל, 1994.
גלריה: אין.
כמה שנים כבר בחו"ל: מ־1998.
תחומי עיסוק/מחקר: צילום טיפולוגי.
איליה רבינוביץ', צילום: אנסטסיה צרנובה
אמן/ית שאתה מעריך במיוחד: רוברט פרנק.
על מה אתה עובד עכשיו? פרויקט המשך, במוזיאוטופיה.
איך אתה מתפרנס או ממה אתה חי? ביטוח לאומי ומלגות.
למה אתה גר איפה שאתה גר? כי החיים באמסטרדם נוחים יותר.
איך אתה חווה את הישראליות או היהדות שלך שם? אני צופה בחרדה בתהליכים שישראל עוברת, ומבין שהמדינה שאותה הכרתי עד ההגירה לאמסטרדם והזהות החילונית שלה לא קיימות יותר.
איליה רבינוביץ', מראה הצבה של Revisiting Museutopia, בית האמנים, הרצליה, 2025, צילום: דור אבן חן
מי החברים והחברות שלך שם? מהגרים.
האם אתה חושב לחזור בעתיד לישראל? לא.
באיזו מידה אתה מרגיש שהלימודים והחיים בחו"ל תרמו להתפתחותך המקצועית? הם נתנו לי אפשרות לחיות חיים נורמליים ולהתבונן על התהליכים החברתיים בצורה יותר רחבה.
ספר בקצרה על אחד הפרויקטים שלך: תסתכלו על הקישור לפרויקט במשכן האמנים בהרצליה.
מה תכניותיך לעתיד הקרוב? להמשיך.
מה תכתוב בגלויה הביתה? שיש לי מזל.
האם משהו השתנה בך ובחוויית החיים שלך פה בעקבות השבעה באוקטובר? הבנתי שלא נותרה יותר חמלה כלפי הפלסטינים.
לאתר של איליה רבינוביץ לחצו כאן.
