לא רק אויר הרים צלול כיין זול – המלצות השבוע של הדס רשף

עם כל הילולות השבוע שעבר, כמעט לא התייחסתי לאחד הדברים הכי חשובים שקרו כאן – פתיחתו המחודשת של מוזיאון ישראל אחרי שלוש שנות שיפוצין. הכתבות הציפו מכל עבר: '120 עיתונאים ו-100 מיליון דולר: מוזיאון ישראל נפתח מחדש', היכל התרבות: מה מחכה לכם במוזיאון ישראל המחודש?, ג'יימס סניידר, המנכ"ל של מרכז היקום, הר הבית בידינו, בית הרוחות: […]

עם כל הילולות השבוע שעבר, כמעט לא התייחסתי לאחד הדברים הכי חשובים שקרו כאן – פתיחתו המחודשת של מוזיאון ישראל אחרי שלוש שנות שיפוצין.

הכתבות הציפו מכל עבר: '120 עיתונאים ו-100 מיליון דולר: מוזיאון ישראל נפתח מחדש', היכל התרבות: מה מחכה לכם במוזיאון ישראל המחודש?, ג'יימס סניידר, המנכ"ל של מרכז היקום, הר הבית בידינו, בית הרוחות: על פתיחתו המחודשת של מוזיאון ישראל, אכן, גאווה ישראלית, שיפור פשוט, "כלכליסט" חושף את רשימת התורמים המלאה לשיפוץ מוזיאון ישראל, ז'אק ליפשיץ בארץ הפלאות, ואפילו סלבים לצד היצירה האהובה עליהם במוזיאון. כמובן שלינקים אלה הינם רק מדגם מייצג לצד פרסומות ברדיו, ובטח ירושלים מוצפת פוסטרים שנותניפ פייט הגון לנצנוצים של הבימה.

אני אפילו לא יודעת איך לגשת לפתיחה מסוג זה – אני הרי נהנית היכן שחברי, עמיתי וידידי נמצאים, והרי בפתיחה המונית ומתוקשרת שכזו ארגיש כמו מעריצה שהגיעה לבדה להופעה של אלטון ג'ון או משהו.

מה שכן, מעניין לתהות איזו השפעה תהיה לפתיחה המחודשת על התעניינות הציבור באמנות בכלל ובאמנות ישראלית בפרט, איזה מקום ינתן לאמנות ישראלית עכשווית, ומה הם עשו עם מחלקת האמנות הפרה-קולומביאנית האהובה עלי. למי שבכל זאת עדיין רוצה להנות מטעם פתיחת ההתחדשות הממלכתית – היום זו ההזדמנות.

וגם: העולם מתחיל לנוע לקראת 2017 וחגיגות 100 השנה לאסלה של דושאן.

ממלכתיות לכאן ולכאן, הילה עמרם בגלריה 39

ממלכתיות לכאן ולכאן, הילה עמרם בגלריה 39

היום, יום חמישי ה-29.7.2010, יח באב תש"ע. הפתעות קייציות מקפצות ממש לקראתנו.

אז לכל מי שלא היה בפתיחה הססגונית של מוזיאון ישראל המחודש ביום שני, היום יש נקודת מגע! מלבד עצם זה שהמוזיאון יהיה פתוח בין 20:30-2:00 בלילה, החל מעשר וחצי תוכלו לפגוש שלל אמנים (ולכן השם – נקודת מגע), וכדי להתעדכן בשלל הפרטים פשוט היכנסו לתוכניה והחליטו בעצמכם איך לנהל את הזמן. כיוון שאיתי מאוטנר, שדרן התוכנית 'רגע לפני' ברדיו תדר הוא המנהל האמנותי של האירוע, לא תהיה תוכנית רדיו, אבל כמובן שתוכלו לראות אותו מפזז לו במוזיאון עם האוזניות השקטות שליד הרכישה החדשה – פסלו של אניש קאפור. פייסבוק. בווינט: על ריקודם של רננה רז ואור מורן על רקע יצירתו של קרלוס אמורלס, וגם תמונות מההקמה של אולפור אליאסון.

ועוד משהו חשוב: אם אתם כבר נוסעים לירושלים, סעו מוקדם כדי להשתתף במצעד הגאווה הירושלמי, לזכר יום השנה לרצח בבר-נוער, היוצא מגן העצמאות לכיוון הכנסת (הצמודה כאמור למוזיאון). פייסבוק.

אבל גם לכל מי שלא נוסע היום, אין מה לדאוג:

בגלריה 39 דני יהב בראון חונך את תערוכתו הראשונה כאוצר הרשמי של הגלריה בתערוכה 'MUTT'. אני תמיד מאמינה שבתערוכת יחיד, האמירה העיקרית היא של האמן, בניגוד לתערוכה קבוצתית, שמוכבת בעיקר ע"י האוצר. ומי שמכיר את דני מכיר גם את כשרונו בנקיון ובדקדוק, תכונות שלעיתים לי אישית קשה איתן, אבל כשעושים את זה כל כך טוב, ובוירטואוזיות אדירה כמו שדני יודע – זה פשוט עובד. שם התערוכה מתייחס לחתימתו של דושן R.Mutt על משתנתו/מזרקתו המפורסמת, אך גם למשמעות המילה ככלב מעורב. "העבודות בתערוכה הן תוצאה של בחישה, של ערבוב, בבחירה ובתגובה לרדימייד" נכתב בטקסט התערוכה, קצת אחרי פירוט על הפיכחון, והתייחסות למעמדו של הדי-מייד כעובדה בשטח ובדיון כממוצא, ועם זאת, בחינה מחדש של שימושיו היום תוך מחשבה על מקום, זמן, פוליטיקה ואסתטיקה. בין המשתתפים תמצאו את גיא אביטל, ליז חג'ג', הדס חסיד, שחר יהלום,  אריק מירנדה, הילה עמרם,  אנג'לה קליין, לירון רוטמן ועוד. אגב, הכינו עצמכם למסיבות בלתי נגמרות לרגל 100 שנה למשתנה ואולי לאמנות הפוסט מודרניסטית ב-2017.

בחדר הפרויקטים של הגלריה (שמתם לב לפופולריות החדשה של חדרי פרויקטים? :)) – תערוכה מרגשת במיוחד – 'חיים קטנים', של מאסטר החופש יואב אפרתי. לאחר השקת ספר הרישומים מציג אפרתי את רישומי הספר – שכולם צויירו במחשב על דפי צילום מבריקים, מה שמראה על כברת דרך שהאמן היקר עבר: גם הדפסה, גם נייר מבריק ובכלל, תערוכה בגלריה. מזל טוב יואב יקר. פייסבוק.

חנה יגר, החיים בין גן העדן לגהנום

חנה יגר, החיים בין גן העדן לגהנום

לא הרחק משם בגלריה גל-און, פותחת חנה יגר תערוכת ציורים חדשה ובה הופך היומיומי ללא סתמי וקצת מנוכר. כשהצבעים חיים, הם מסתירים את החיים עצמם. כשהם אפורים, הם מחיים את הדרמה הכמעט קומית. משיכות המכחול מרגשות וזה מה שחשוב. על פי וויקיפדיה, משמעות שם התערוכה לימבו מגיעה מתאולוגיה של הכנסייה הקתולית, ומצביעה על "הגבול בין גיהנום לגן עדן שבו שוהות נשמות של אנשים שלא חטאו אישית אך לא נוקו מהחטא הקדמון. על אף שלא נידונו להיענש, נשמות אלו אינן נהנות מהשהות הנצחית עם אלוהים בגן עדן". פייסבוק.

אני ממש לא מבינה איך יש למיכל נאמן תערוכת יחיד חדשה אחרי 5 שנים+השקת ספר ובגוגל מצאתי רק שניים וחצי אזכורים קטנים ובמייל ובפייסבוק אין ציוץ. הספר כולל 140 עבודות החל משנות ה-70 ועד היום ומאמרים מאת יערה שחורי וגיא בן-נר. חיוך, חתול, חיתוך – הערב בגלריה גורדון.

די אמיץ מצד קונטמפוררי לפתוח תערוכה שלמה לקראת ציור אחד – "בקעת באר שבע – אדמות כבדות והדיסקוס ההידראולי-פניאומאטי של שיניצקי" של הצייר דוד ניפו. התערוכה מתייחסת למספר הטיפולוגי שלוש: שלושה מטרים לציור, שלוש שנים שלקח לניפו לייצרו. טוב, כדי שזה לא יהיה לגמרי חתרני בתצוגת ציור אחד: לצד העבודה של דוד ניפו מוצגת עבודת הוידאו Olive Glove של אמנית הסאונד שרי כראל.

שבת

החל משבת מוזיאון רמת גן יקרין כמחווה מרגשת לזכרו של אדם ברוך את סרטו של רון מיברג 'מות האדמו"ר'. אסתי סגל ממליצה למה ללכת. פייסבוק.

מוצ"ש

"(התערוכה) פוקהונטאס היא לא אקו לנרטיב ההגמוני שצמצם אותה לגיבורה שחומת עור שנפלה שדודה תחת יפי עיניו התכולות וטעמו המתוחכם של בן התרבות, ופוקוהונטאס גם לא עובדת בשירותיו של המיתוס האינדיאני שמחזיק בה כבוגדת, סוכנת כפולה. פוקהונטאס היא לא מטאפורה לתמימות, לשובבות, לרוח הפראית והברברית שאולפה ורוסנה כדי לקיים את הכיבוש, הקידמה וההצלחה, ופוקהונטאס היא גם לא תיאור מקרה של ילדה-נסיכה-בתולה שנקלעה, על לא עוול בכפה, לככב בתת-מודע המערבי. פוטקהונטאס היא לא סיפור כיסוי לעוד מסע הרס בשם הציביליזציה, ופוקהונטאס היא גם לא פנטזיה על המצב ההיולי, האינסופי, החף מכל אינטרסים. פוקהונטאס היא שם, צליל, תדר צורם של הסגת גבול, של ניסיון בריחה – לא לעבר רעיונות ואידיאות אלא לחיקה של המציאות העירומה". לאחרונה למדתי כי פוקהונטס היא גם שם הספינה איתה עלתה גולדה מאיר לארץ הקודש. במוצ"ש איתן& איתן (בוגנים ובן-משה) אוצרים בסדנאות האמנים את התערוכה עם ההזמנה הכי ירקרקה זרחנית שתמצאו. פייסבוק.

התערוכה שתסעיר פמיניסטיות זועמות מכל העולם היא לא אחרת מ'בנים וצעצועים', אשר נפתחת במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון באוצרותו של רן קסמי אילן, שמשמש גם כמנהל החינוך וקשרי הקהילה של המרכז. שימו לב – גם כאן יש התייחסות לדושאן. כנראה העולם באמת מתכונן לקראת החגיגות הגדולות שיחולו ככל הנראה ב-2017. אני אתחיל מהתחלה – התערוכה באה לבחון מה בין טכנולוגיה לעבודת כפיים, או אולי יש להוסיף – בין אמנות קינטית וצעצועים. צעצועים של בנים, הם הרי רובוטים ומכוניות מתפרקות => טכנולוגיה, בעוד בנות כבר בילדותן עוסקות בדימוי גוף ואסתטיקה. אז מה קורה לאלה כשהם גדלים והופכים לאמנים מדופלמים?  כשהם מתכתבים עם גלגל האופניים של דושן בעודם מדוושים בדרום תל אביב? כל זאת ועוד – בחלל החדש של המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון. אז למרות שגלגל האופניים של דושן אליו מתכווננת התערוכה נוצר ב-1911, מה שאומר שהחגיגות אמורות להתחיל כבר שנה הבאה, אני מאמינה שכולם יחכו ל-100 שנה למשתנה. פייסבוק.

זה עכביש? זאת אמנות? זה של בנים, זה מתכתב עם דושן, וזה אייל אסולין בחולון.

זה עכביש? זאת אמנות? זה של בנים, זה מתכתב עם דושן, וזה אייל אסולין בחולון.

החל מאחה"צ, בגג הירקון 70 "המחזור שידע את גרבוז וטעם את רבינא" – בוגרי המדרשה הטריים, חוגגים את סיום לימודיהם וכניסתם אל תוך סצינת האמנות השוקקת. פייסבוק.

שני

סלון ברלין הגדילו לעשות בהביאם אל קירות הפאב/ חנות יד שניה את יצירותיהם של גסטון צבי איצקוביץ, בועז אהרונוביץ, עילית אזולאי, שני נחמיאס ויאיר ברק. את שם התערוכה 'Differentiated instruction' אין לי שמץ איך אמורים לתרגם, אבל יש לזה הסבר בויקי. פייסבוק.

דברים נוספים

קול קורא לתערוכה 'שיתוק שינה' באוצרותם של אורי גרון ונועה ססיליה כהן. פייסבוק.

מזל טוב לתמיר צדוק, גסטון צבי איצקוביץ', דור גז, הינדה וייס, מיכאל חלאק, ליהי חן, אנה ים, גיל יפמן, אסף עברון וטמיר ליכטנברג שזכו בפרס האמן הצעיר!.

מזל טוב לעינבר דרור לקס  שתתחיל לנהל את מוזיאון העיר חיפה. מזל טוב עינבר והמון הצלחה!

מזל טוב גם לקרן ענבי שתייצג את ישראל בביאנלה בינלאומית בקרואטיה.

"הכנסת אישרה: תלמידים בבתי ספר לאמנות יוכרו כסטודנטים" – אז מה היינו 4 שנים?

הצלמת האהובה עליכם דניאלה הורבין, שותפה חלוצית בהקמת הגלריה D&A, החליפה את גליה יהב לשבוע אחד בכתיבת הביקורת בטיים אאוט (עמ' 99). מיד בעמוד הבא – כתבה בוגנית עם עוז מלול.

אביטל בורג ממשיכה לעדכן חדשות.

אלי ערמון אזולאי עם אלינור מילצ'ן ופיליפ די קורצ'יה.

ים המאירי על תערוכות חדשות של הבמאי גאס ואן סנט (היוצר של הסרט האהוב עלי איידהו שלי, והסרט האהוב על אלונה פרידברג אלפנט).

אמיר בוגן ממשיף לתת לנו הצצות להפתעות בינלאומיות.

דנה גילרמן על יועצי אמנות וארכיטקטים שכדאי לכם ליצור איתם קשר כי הם ממליצים לאנשים עשירים מה יתאים להם בסלון.

דניאל זילברברג בראיון עם נלי אגסי, וגם עם רועי ברנד.

עוד טיפה על מוזיאון ישראל: תוכנית השיפוץ של מוזיאון ישראל: להרחיב מבלי להחריב, נתניהו בטקס חנוכת מוזיאון ישראל המחודש: "ההשקעה מכפילה את עצמה יום יום".

כאן בערב-רב:

אנטי מחיקון – יונתן אמיר על למה בעצם לא מפרידים בין אדם ליצירתו בעקבות נתן זך.

דוד שפרבר על הקשר בין ישו ונצרות מול אמנות ישראלית ויהודית.

תמר יוגב עם עמית אפשטיין המאמם.

לפני סיום:

במוזיאון בת ים כבר החלו את הפרויקט 'אי', שם תמצאו את אניסה אשקר, עדינה בר און, שרון גלזברג, מאיר טאטי, שחר מרקוס, שי עיד אלוני ותנועה ציבורית פועלים – ואתם מוזמנים לפגוש אותם ולראות את התפתחות תהליך העבודה.

ולסיום:

בשבוע שעבר חגגנו בגאון את הפתיחה של לה שאפל במוזיאון תל אביב. להלן התמונה של חלק מהזוכים בכרטיסי הכניסה הנחשקים. למי שצריך תזכורת – בשת"פ עם זרוב הפקות הצענו כרטיסי כניסה לפתיחה למי שיבוא בתלבושת שהכי הולמת את האירוע.  הנה מה שזרוב פרסמה, וגם: שימו לב לטירוף, שלושה מטרים של בשר אנושי שעוטפים את לה שאפל, קולות הרקע שלא תשמעו זה "בחיים לא ראיתי התלהבות כזאת מאמן פלסטי".

אל תשכחו ללחוץ לייק שקראתם, או לפחות על הכותרת המשעשעת.

שבוע טוב.

זרוב ואנוכי בתמונה קבוצתית עם חלק מזוכי כרטיסי הכניסה ללה-שאפל

זרוב ואנוכי בתמונה קבוצתית עם חלק מזוכי כרטיסי הכניסה ללה-שאפל

איפה האמן?

איפה האמן?

10 תגובות על לא רק אויר הרים צלול כיין זול – המלצות השבוע של הדס רשף

    עינבר דרור לקס תאצור את מוזיאון העיר חיפה ולא את מוזיאון חיפה לאמנות שם עדיין לא נחתמה ההחלטה בדבר האוצר/ת מחליף/ה.

    שתי כותבות האמנות הצעירות מגיבות זו לזו

    מי ידע שיש כמותו! אולי עכשיו נתחיל להכיר 🙂
    תודה רבה על התיקון!

    כל חדרון נהיה "חדר פרויקטים", וכל כוך נהיה "חלל".
    נפלנו חללים.

    חדרי הפרויקטים זה תהליך חיובי – כי ככה ניתנת אפשרות לתערוכות נוספות במקום "נספחי תערוכות" – או חללים בהם שמים "עבודות נוספות לאספנים" וכו

    היה מרתק לקרוא ובהחלט כתוב יפה ולעניין !

    הייתי בתערוכה "פוקהונטאס" בסדנאות האמנים בתל אביב.
    אחת מהתערוכות הטובות שראיתי השנה בתל אביב.
    האוצרים איתן&איתן ידעו לבחור בפינצטה את האמנים המשובחים הללו שהרכיבו לנו תערוכה מופלאה.
    באופן אישי הכי התחברתי ליצירות של האמן הנפלא יעקב גבאי. פשוט תענוג להתבונן ביצירותיו שמביאות את המתבונן לעולמות רחוקים. ממליצה בחום ללכת ולראות את התערוכה.

    העבודה של הילה עמרם זה בעצם הלוגו הישן של הטלויזיה הלימודית?
    אם כן זה מעולה, אם לא זה סתם

    http://www.google.com/imgres?imgurl=http://img244.imageshack.us/img244/2519/limudit.jpg&imgrefurl=http://asy.co.il/oldtimes&usg=__6yIMfnsFevgexV1KGBipZXskakY=&h=196&w=360&sz=9&hl=en&start=0&sig2=kkItzmiXoWFWH4ZoOwz38g&tbnid=SFLtHosNqsyFjM:&tbnh=65&tbnw=121&ei=nGlYTN3fNcefsQbH_sHYCg&prev=/images%3Fq%3D%25D7%2594%25D7%2598%25D7%259C%25D7%2595%25D7%2599%25D7%2596%25D7%2599%25D7%2594%2B%25D7%2594%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259E%25D7%2595%25D7%2593%25D7%2599%25D7%25AA%26um%3D1%26hl%3Den%26newwindow%3D1%26safe%3Doff%26client%3Dfirefox-a%26hs%3Dgs2%26sa%3DN%26rls%3Dorg.mozilla:en-US:official%26biw%3D1800%26bih%3D913%26tbs%3Disch:1&um=1&itbs=1%20target=_blank&iact=hc&vpx=564&vpy=301&dur=2573&hovh=66&hovw=121&tx=81&ty=58&page=1&ndsp=45&ved=1t:429,r:11,s:0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *



המלצות מרחבי הרשת