שרון פדידה

  • דובדבנים ומכונות אחרות

    "תנועת מטוטלת בין שטיחות ונפח חומרי חזרה והופיעה בתערוכה מבעד למבעים השונים, כדי לרמוז אולי על טקטיקה הסוואתית של פני שטח החומקים ממשמעות עומק. במקרים רבים היתה זו שפה איורית שאינה משרתת טקסט כלשהו". דוד פרנקל על "דובדבנים", תערוכה קבוצתית שהוצגה בגלריית המדרשה, תל-אביב

  • מסביב לנקודה

    ״אתגר שיבתו של התלוש לא נח במלנכוליה הנוסטלגית, הרפה – זו המופנית כמבט מקובע בעבר ומנוסחת בכלים אידיאליסטיים שאיבדו כל קשר למציאות – אלא באימוץ אופיו הלא ריבוני של התלוש ככר ליצירה״. טקסט נלווה לתערוכה ״התלוש״ במוזיאון ת״א

  • החתיכה החסרה

    בתערוכתם המשותפת בגלריה "החדש והרע", מציגים שרון פדידה ושי יחזקאלי גבריות רעועה, מרוששת ומודעת לעצמה עד כאב.

  • אמא שלך ציור מגושם

    שיחה משולשת לקראת התערוכה "עינוגי דכדוכים", עם שי יחזקאלי, שרון פדידה ונטלי לוין.

  • חרב פיפיות

    "האפשרות היחידה לשימורם בכפיפה אחת של הפוליטי והפואטי, היא לקיים אותם במקביל, בחלל שהוא מרחב ביניים. ושם לצעוק בלחש, ליפול ביודעין למלכודת הדבש". מחשבות בעקבות התערוכה הקבוצתית "דג זהב".