יולי חרומצ'נקו

  • משבר אמון

    בשעה שחלק מהמתלהמים האשימו את בית הספר בהומופוביה, מי שלקה בעיוורון גמור לאחר – לתלמידים – היה גל עצמו, שהתעלם מהעובדה שלא מדובר במבוגרים שוחרי אמנות אלא בילדים בני 12, חלקם מבתים שומרי מסורת, שהגיעו לבית ספר חדש, שנמצאים מראש בעמדת מגננה ושכן – אמנות כמו שלו יכולה להיחוות על ידיהם כאיום.

  • שבי ציון

    "לאן?"  – תערוכה קבוצתית המוצגת במרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון ועוסקת בזרמים הנשכחים של הציונות – נפתחת בתקופה בה מחד גיסא נדמה שמשמעותו הציבורית והקונצנזואלית של המושג "ציונות" הולכת ומצטמצמת עד כדי חיסול כל אפשרות לדיון, ומאידך גיסא מגמות פוליטיות רדיקליות זולגות אט-אט משמאל ומימין אל המרכז ומחדירות לשיח הציבורי את הצורך בחשיבה מחודשת על […]

  • הסטארט-אפ הגדול ביותר במזרח התיכון

    כשאנשי "ברית שלום" דיברו על ירושלים כמודל ייחודי ופוליטי, הם התכוונו למרחב למידה שעסוק בשאילת שאלות וייצור רעיונות ומודלים ברי קיימא להתפתחות תודעתית ופתרון קונפליקטים. כעת, כשלמעלה ממאתיים אלף מתושבי העיר לומדים בה, ירושלים יכולה להיות הגשמת חלום.

  • היהודי שבתוכי

    היהדות שהמוזיקאי דניאל קאהן מדבר עליה היא יהדות קוסמופוליטית, והפוליטיקה שלו – פוליטיקה של זהות גלותית. זו זהות שלא מגדירה את גבולותיה לפי גבולות של אדמה, ידע, או מעשים, אלא לפי מהות פנימית, רגשית. האופציה הזו היתה נוכחת בגאון פעם – לפני 48'. בישראל 2011 צריך מישהו מבחוץ כדי להזכיר שהיא יכולה להתקיים.