רפאל זגורי אורלי

  • לחלץ את המאוויים הקולקטיביים: בנימין, היסטוריה ואמנות עכשווית

    ״תפיסת ההיסטוריה והארכיון של ולטר בנימין היא הרלוונטית ביותר לאמנות העכשווית ולפרקטיקות עכשוויות של אוצרוּת: "מפעל הפסאז'ים" הבלתי גמור והתזות "על מושג ההיסטוריה", מתווספים לכתיבתו הקודמת על הטכנולוגיה, שחשיבותה עומדת בעינה״. קלייר בישופ במסה מתוך קטלוג התערוכה ״ולטר בנימין: ארכיון / גלות״.

  • סימנים מוסכמים

    התערוכה של מיכל הלפמן במרכז לאמנות עכשווית מציגה הפקה מהוקצעת, שמתקשה לחפות על עבודה גולמית המבוססת על קרעי רעיונות חצי-אפויים.

  • אורחים לרגע

    התערוכה "מארח ואורח" מציגה ניסיון עקר ומגושם לעסוק בזוויות תיאורטיות של מציאות מקומית, המבקש לקלוע למה שמזוהה כבון טון של עשייה אמנותית בינלאומית עכשווית.

  • מחיר הדלות השלדית

    אם רק לפני 3-4 שנים ביקשו בוגרי בתי הספר לאמנות לייצר את האובייקט הנחשק שיסלול את דרכם לקריירה אמנותית מוצלחת, פתאום מאמצים התלמידים עמדה אמביוולנטית וחשדנית יותר כלפי אופני עשיית האמנות השגורים.

  • חולשה על סף אילמות

    נראה שרוב בוגרי התואר השני בבצלאל אינם מסוגלים – ואולי גם לא מעוניינים – להשתחרר מצל מוריהם, ולכן אין בתערוכת הגמר שמוצגת בנמל יפו עבודות שיחרטו בזיכרון. האם תואר שני באמנות הוא התואר הראשון החדש?

המלצות מרחבי הרשת