אדריכלות

  • מציאות שבורה, אזורים בתנועה

    “ישראל של 2024 היא מדינה מקוטבת ומפוצלת, לא רק מבחינה פוליטית אלא גם מבחינה מרחבית. המרחב הישראלי הוא מרחב של ״אזורים שבורים״ שנוצרו ונכפו על ידי פרויקט ההתיישבות הציוני וייהוד המרחב, ועל ידי מדיניות פיתוח מתמשכת אשר הובילה לפרגמנטציה שהיא גם מצב גיאוגרפי וגם תהליך סוציו־פוליטי”. גיליון 08 כולל הצעות ממשיות ומדומיינות לביתן הישראלי בביאנלה בונציה, והפעם: הצעתן של ליאת סאבין בן שושן ובת-אל יוסף רביד

  • הפרדה, ערים מזקנות, העיר החד ממדית ופעמון אזעקה

    “ארבע הצעות לביאנלה לאדריכלות בוונציה, שנוצרו בעשור האחרון. ההצעות עוסקות במגמות אדריכליות ותכנוניות שמטרתן יצירת יחסי כוח מרחביים או שיפור איכות החיים: התגדרות בגדרות ובמכשולי הפרדה, התמגנות בממ”דים, תכנון ערים חדשות ושינויים בשימוש במרחבי העיר על ידי זקנות וזקנים”. גיליון 08 כולל הצעות ממשיות ומדומיינות לביתן הישראלי בביאנלה בונציה, והפעם: הצעותיהם של שלי כהן, ערן טמיר טאוויל, כרמלה יעקבי וולק, אפרת ידיד, דרורית גור אריה, ניר רותם וטולה עמיר

  • ארץ מקלט: ישראל כמרחב ממוגן

    “בכל היבט שהוא, תודעת המיגון והמיקלוט היא חלק מובנה בסיפור הבנייה הישראלי ומבלי משים, חלק ניכר מהפעילות האזרחית היום-יומית בישראל נעשית בחסות מרחבים ממוגנים כאלה ואחרים”. גיליון 08 כולל הצעות ממשיות ומדומיינות לביתן הישראלי בביאנלה בונציה, והפעם: הצעתם של דפנה לוין ואופיר זינטי

  • מבנים שאינם, מבנים שישנם

    “בחרתי מבנים שפחות מייצגים עבודה עם קהילה מקומית, יותר שואלים איך האדריכלים, המעצבים, המקימים, התורמים, בוחרים להסתכל על ההיסטוריה היהודית. וכאן עולה עוד שאלה: למי שייכת ההיסטוריה הזאת”. יהונתן ה. משעל משוחח עם ד”ר נעמי שמחוני על התערוכה “ארמון בזמן”

  • פרידה מהאדריכל ריצ’רד רוג’רס

    רם אהרונוב כותב על עבודתו עם האדריכל ריצ’רד רוג’רס, שנפטר בדצמבר

  • ביתן סרפנטיין מגיע ל-2021

    “הביתן, שבנייתו הושלמה השנה בגני קנסינגטון, הוא מבנה עגול בעל הופעה מאד טקסית, בסיסו שקוע 60 ס”מ בגבעת הדשא המתנשאת מעל מפלס השבילים בגן. הוא בעל גג שטוח הנשען על שורת עמודי קונסטרוקציה דקורטיביים. העמודים נבנו מקורות פלדה יצוקה משומשת, והם עטופים בתבנית של עץ לבוד ומצופים בטיח דק”. רם אהרונוב על הביתן של גלריית סרפנטיין לשנת 2021

  • תלוי מקום – סברינה צגלה

    “הייתי שמחה שימשיכו להיווצר הקשרים והתייחסות בין היוצרים שפועלים במקום, מעין סוג של ‘היסטוריה’ חדשה של הבניין, ולפתוח את התכנית לשיתופי פעולה בינלאומיים”, סברינה צגלה מתארחת ב”תלוי מקום”

  • בין פנים לחוץ, בין חומר לחלל

    ״רובם הגדול של האמנים המשתתפים בתערוכה הם אמני מיצב ובתערוכה מוצגות חתיכות קטנות מתוך מרחבים גדולים וכוללים יותר. דבר זה מאפשר לנו לבחון את מקומו של מוזיאון ישראל כמוזיאון קנוני ואת הצלחתן של חתיכות מיצבים לתפקד כיצירות עצמאיות״. דוכי כהן על התערוכה ״אמות וספים – אלמנטים של אדריכלות מודרנית באמנות עכשווית״ במוזיאון ישראל

  • האמנות של עשיית בניינים

    ״תערוכה זו מתמרנת בין קריאה נוחה בקטלוג ליתרונות של תצוגה מסורתית באולמות בהם ניתן להשתמש בקירות לצורך תלייה של צילומים ושרטוטים גדולים, ובחלל בו ניתן לתלות מודלים של חלקי סטרוקטורה אופייניים ומיוחדים״. רם אהרונוב על הרטרוספקטיבה לרנצו פיאנו ברויאל אקדמי בלונדון

  • משב הבריזה המקסיקאית בינות לרעפים הבריטיים

    השנה נבחרה לעיצוב ביתן הקיץ ה-18 של גלריית הסרפנטיין בלונדון האדריכלית הצעירה ביותר בתולדותיו, פרידה אסקובידו, ילידת מקסיקו-סיטי, שהצליחה לשלב בין עיצוב מינימליסטי ואינטליגנטי לשלל הפתעות ויזואליות ואקולוגיות

  • מופלא, מסתורי וקצת מביך

    “למעט העובדה שלצורך הקמת האגף שיפץ צוות התכנון את מכלי הדלק התת-קרקעיים ששימשו את תחנת הכוח והפך אותם לחללי תצוגה, צומח האגף כל כולו כחדש, ומבחינת עיצובו הוא נועז ביותר וחושף גישה תכנונית שונה לחלוטין – כאילו אומר, אני חדש ושייך למאה ה-21”. רם אהרונוב על האגף החדש של הטייט-מודרן בלונדון, “בניין המתגים”

  • ביתן הקיץ של גלריה סרפנטיין: כמעט טוב מאוד

    סוף-סוף קם ביתן הקיץ החדש של גלריה סרפנטיין בגני קנזינגטון בלונדון. האדריכל הדני ביארק אינגלס יצר סטרוקטורה חופשית, אולם דייקנית ומחמירה; מבנה מודולרי, ובכל זאת פיסולי; בניין שקוף, אבל גם אטום חלקית; קופסה סולידית, אבל מזכירה בועה עקמומית. רק בבעיה קטנה אחת הוא שכח לטפל

  • שלום, זאהה

    “זאהה הגיעה עם הנהג שלה, ולאחר שזה החנה את המכונית ופתח לה את הדלת, הוא צעד ראשון לעבר המדרגות כשהוא נושא את תיק היד המוזהב שלה כאילו היה אייקון בתהלוכה כנסייתית. אחריו צעדה זאהה. המצעד הקטן הזה נראה טקסי באופן מיוחד”. רם אהרונוב נפרד מזאהה חדיד.

  • זחלי הפרפר המרהיבים של סילגאסקאנו

    “קשה לתאר בפשטות את אופיו של ביתן הקיץ החדש מול בניין גלריית הסרפנטיין שבגני קנזינגטון בלונדון, שתוכנן על-ידי צמד האדריכלים ג’וזה סילגאס ולוסיה קאנו. הדרך הטובה ביותר היא לדמות אותו לשני זחלי פרפר צבעוניים שהתיישבו על הדשא”. רם אהרונוב היה שם

  • שלד למבנה מגורים

    טובה לוטן,  “Shift”,  פרויקט מיוחד לדימוי היומי,  אוצרת: יעל רביד. www.tovalotan.com   הסדרה “Shift”, שעוצבה במיוחד לדימוי היומי ב”ערב רב”, עוסקת ביחסי פנים-חוץ כמחוללים של נרטיב מסע. העבודה שואבת השראה מז’אנר המותחן ומסיפורי מסע בקולנוע, ומציעה מבט חקרני על הרכיבים הצורניים ותחביר הרצף המכוננים את נרטיב המסע, וזאת על-ידי הצגת הגבולות כתוכן והתוכן כגבולות. בסדרה מוצג […]

  • לחוש חללים: אדריכלות מדומיינת מחדש

    תערוכה אתגרית בלונדון הזמינה 7 ארכיטקטים להציע פרשנות חדשה לתוכנית אדריכלית. רם אהרונוב התרשם, אך גם הרגיש שהניסיון לנתק את האדריכלות מהפונקציות השימושיות ומהאתר הטבעי שלה עלול להפוך אותה לדלה ואולי גם עקרה.

  • חזרתו של הפְּנים אל הפְּנים

    לרגל תערוכה לציון שנתו ה-80 של ריצ’רד רוג’רס, מונה רם אהרונוב שני בניינים בעלי חשיבות מיוחדת ויצירת מופת אחת שבנה האדריכל המפורסם, ומראה כיצד השתנתה המגמה המהפכנית שיצר במהלך השנים.

  • משחקים באתר האחורי

    “דה-אוליבירה מנסה לאתגר את המשא הכבד – ההיסטורי, הארכיטקטוני – שנושא מלון פאלאס באמצעות הומור ואנושיות”. על התערוכה “פאלאס” של סמנטה אדלר דה-אוליבירה.

  • אדריכלות ממבט הציפורים

    קשה לחשוב על פרויקט צנוע אך מאתגר יותר לאדריכל באמצע דרכו המקצועית, מתכנון פביליון הקיץ של גלריה סרפנטיין בלונדון.

  • איפה הצבע?

    הביקור ביריד “צבע טרי” היה הכל פרט לצבע טרי. תרם לתחושה אתר התצוגה שנעדר כל השראה.