המשטרה סגרה את “מועדון הקונגרס” ההיסטורי של מק”י וחד”ש בטענה שתוכננה בו הקרנה של הסרט ״ג’נין ג’נין״, וזימנה לחקירה תחת אזהרה את רים חזאן, מזכירת מחוז חיפה במפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק”י). זו הפעם הראשונה מאז ימי הממשל הצבאי שמועדון של מפלגה פוליטית נסגר בצו משטרתי. הסרט שתוכנן להקרנה הוא סרט של מוחמד בכרי על פעילות צה”ל בג’נין ב-2023, ולא הסרט ״ג׳נין ג׳נין״ משנת 2002, שבית המשפט המחוזי אסר על הקרנתו בישראל.
תגובת חד״ש ומק״י: משטרת ישראל של בן גביר החליטה לסגור את מטה המפלגה הקומוניסטית בעיר חיפה לעשר שעות, החל מהשעה שבע היום בערב (שני). המשטרה זימנה היום אחר הצהריים ובפעם השנייה את החברה רים חזאן לחקירה, אשר בסיומה החליטה לסגור את מטה המפלגה. מטרת סגירת מטה המפלגה דווקא כעת נעשה בשל רצון המשטרה למנוע את הקרנת סרטו החדש של האמן מוחמד בכרי “ג’נין, ג’נין”, כפעילות נגד המלחמה התוקפנית על עזה. מק”י וחד”ש מגנות ודוחות את הצעד המשטרתי הזה המעיד בעיקרו על עומק חדירת הפרקטיקה הפשיסטית אשר משפיעה על העשייה הפוליטית והמפלגתית במדינה מצד אלו המתנגדים למלחמה ולמדיניות ממשלה זו. כמו- כן, מק”י וחד”ש מאשרות כי הפעילות האנטי-מלחמתית תימשך בהתמדה עד להפסקת המלחמה הנפשעת הזאת על עזה.



השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.