קול קורא | הכנס הארצי לסטודנטים/ות לתארים מתקדמים בתולדות האמנות בעיצוב ובתרבות חזותית
יום חמישי | 1.6.23, האוניברסיטה העברית
החוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית, התכנית לתואר שני במכללת שנקר והתכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים מזמינים סטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים בתחום האמנות, העיצוב ותרבות חזותית וחומרית להציג עבודות מחקר בכנס הארצי השנתי לתלמידות ותלמידי מחקר.
הכנס מבקש לתת במה למחקרים חדשים, מתהווים ומתגבשים ממגוון יסציפלינות ומכל המוסדות האקדמיים ברחבי הארץ. מטרת הכנס היא לחבר בין המגוון הרב של נושאי המחקר בתרבות חזותית, בין גישות המחקר השונות העוסקות בדימוי החזותי והחומרי ולהפגיש בין הסטודנטיות והסטודנטים שהם חלק מקהילת המחקר בתרבות, בעיצוב ובאמנות חזותית בישראל.
הצעות להרצאות במסגרת הכינוס יכללו:
הצעה להרצאה באורך של עד 300 מילים. קורות חיים מקוצרים להצגה בכנס (עד 200 מילים) הכוללים את שמכם/ן. כותרת המחקר, שלב הלימודים (תואר שני שלישי) מוסד אקדמי, כתובת דוא”ל ומספר טלפון.
משך כל הרצאה 20 דקות (2500-2000 מילים). כתובת למשלוח הצעות: artstudentsIL@gmail.com
תאריך אחרון לשליחת הצעות: 12.3.23
תשובות ינתנו עד ה- 16.4.23
נשמח על השתתפותכן/ם
צוות הכנס
דנה חרס, ניצן ישראלי, מריה מרפלד, איתמר סיטבון, מדלך פורסלן, דני רוחס



הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.
בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 
