קול קורא:
מיצב מתגלגל “עשרים תפוחים- שעת השחר”, מחפש ספונסר.
זוהי פניה לחללי אמנות וליזמי אמנות ברחבי הארץ ביישובים מצפון לדרום, לכל המגזרים והעדות ללא הבדל דת גזע ומין. מיצב עשרים תפוחים החל להיווצר אצלי בסטודיו במודיעין לפני 12 שנה, ולפני כחודש נפרש וחובר לראשונה בחלל גלריה מרכזית (להלן תחנה ראשונה במיצב מתגלגל). כעת מבקשת להתקדם איתו ברחבי הארץ (או בחול) ולהמשיך לצור אותו באופן שבכל תחנה יתווסף תפוח נוסף, כך שכל חלל שהמיצב המתגלגל יבקר בדרכו יהווה חלק מהמכלול ויוכנסו מאפיינים ממנו למארג השלם.
במהלך חודש נובמבר, נפרש המיצב על פני חלל גלריה מרכזית בתחנה מרכזית חדשה ת”א, המיצב מספר בין השאר על כוח עצום וחדש שקיים באנושות, כוח רשתי. זהו כוח נשי קדום הידוע לנשים מקדמת דנא אך בעידן שלנו עם הרשתות החדשות שסביבנו הוא מועצם.
בנובמבר יצרתי מארג של קולאזים ארבעה בגודל של 6*2.70 מ’ ועוד שניים של 4*2.70 מ’תלינו אותם מהתקרה, במבצע הנדסי לא מבוטל של הרמת ראשו באופן אנכי לרצפה. ביום הבינלאומי למניעת אלימות כנגד נשים התחלתי לצייר את התפוח הראשון – מרים אחות משה ואהרון.
נותרו עדיין 19 תפוחים, וכן לצור מארג מגליונות הקולאזים לתקרה ועוד חללים פנימיים, להתאים ולכוון מיצג אור קולי שיתייחס לטקט המכתב של אלון בן שחר ז”ל לשלי טרטקובר שמתורגם לשלוש השפות השליטות בישראל (עברית ערבית ואנגלית), ועוד תוכניות מגרה, ואף סקיצות ותוכניות למיצב – שאחשוף בארבע עיניים למועמד רציני לתמיכה בפרוייקט בלבד.
שפע אור ואהבה – תמי אלקון לורברבוים


השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.