כחלק מאירועי פסטיבל הצילום הבינלאומי, אנחנו שמחים להעניק פלטפורמה ייחודית לצלמים הפעילים בשדה האמנות העכשווי, לחשוף את עבודתם בפני פאנל מומחים מרחבי העולם ובפני קהל מבקרי הפסטיבל. אירוע ה- Open Portfolio Review יתקיים ביום שני, ה-27.11, בשעה 17:00 במתחם הפסטיבל.
עשרה אמנים ואמניות שייבחרו לאחר סינון ראשוני יציגו על הבמה את גוף עבודתם בפני פאנל המומחים והקהל. לאחר כל הצגה ינהלו חברי הפאנל דיון חי בו יספקו ביקורת והערכה של העבודות שהוצגו. ככל שהזמן יאפשר, יתקבלו גם הערות ושאלות מהקהל.
פאנל המומחים מורכב מדמויות מוכרות ומשפיעות בשדה הצילום העכשווי בעולם, הן מהפן האקדמי- אוצרותי והן מהפן המסחרי. האפשרות להציג בפני הפאנל מהווה חשיפה חסרת תקדים והזדמנות לפיתוח וקידום אישי באפיקים שונים בעולם הצילום. כמו כן, בסוף ה-Open Portfolio Review חברי הפאנל יבחרו אמן או אמנית אשר עבודתם מתאפיינת בייחודיות וחדשנות, והוא / היא יזכו להציג תערוכת יחיד בפסטיבל הצילום הבא (2018).
*הצגת העבודות והדיון יתקיימו באנגלית.
רשימה סופית של האמנים הנבחרים תפורסם ב- 21 בנובמבר 2017.
פאנל מומחים בינלאומי:
- טל דנאי (ישראל). יו״ר הפאנל. מייסד ומנכ״ל ArtLink.
- אנה מאיה קיסר (גרמניה). ARTSY, פלטפורמה דיגיטלית בינלאומית המחברת בין אוצרים, גלריסטים ואמנים.
- ברנדן ווטנברג (ארה״ב). עורך במגזין Aperture.
- לאיה אבריל (ספרד). אמנית רב-תחומית, זכתה בפרסים רבים כולל על תערוכתה האחרונה בפסטיבל הצילום בארל.
- יהושוע סיימון (ישראל). מנהל ואוצר ראשי של מוזיאוני בת-ים. אוצר התערוכה המרכזית בפסטיבל.
- סיימון קרלסטטר (גרמניה) . מייסד ומנהל אמנותי DER GREIF, מגזין צילום בינלאומי.



הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.
בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 

שלום רב
ממש מרגש לקרוא
אשמח לדעת מה אני צריכה להכין לצורך כך
אני אמנית רב תחומית שרק עכשיו יוצאת לדרך חדשה
אחרי לא מעט תלאות
מירה סמולרצ׳יק Mira smolarchik
| |