הגלריה לאמנות אום אל פחם, עמותת מרסל, ו-WADI תוכנית רזידנסי באום אל פחם, מזמינה אותך להגיש מועמדות לקחת חלק בקבוצה חדשה שתקום בגלריה.
מטרת הקבוצה היא להוות מקום מפגש לאמנים ואמניות ערבים צעירים, בוגרי בתי ספר לאמנות או שבשנתם האחרונה, במסגרתו יוכלו להמשיך לקיים שיח אמנותי בהנחייה מקצועית, לקבל כלים מקצועיים לקידום עצמי, ולהיפגש עם אוצרים ואמנים פעילים.
הקבוצה תפגש אחת לחודש לאורך השנה בגלריה לאמנות אום אל פחם, תסע לשני סיורים משותפים בתל אביב, ולסיום התהליך תאצור ותציג יחד תערוכה בגלריה.
دعوة لتقديم طلبات
تأسيس منتدى للفنّانين والفنانات الشبان والشابات,
تدعو صالة العرض للفنون في أم الفحم، وجمعية مارسيل وبرنامج الإقامة في أم الفحم WADI، الفنّانين والفنانات إلى تقديم طلبات للمشاركة في مجموعة جديدة ستقام في صالة العرض في أم الفحم.
هدف المجموعة: تشكيل مكان لقاء لفنّانين وفنانات ، خريجين وخريجات مدارس الفنون أو في سنتهم الدراسية الأخيرة.
ستلتقي المجموعة مرة كل شهر في أم الفحم، وتشارك بجولتين مشتركتين في تل أبيب، وفي الختام يقام معرض لأعمالهم الفنية في صالة العرض للفنون في أم الفحم من تنسيق أفراد المجموعة.
تشمل اللقاءات نقد للأعمال بمشاركة فنّانين آخرين، وإكساب الأدوات المهنية في مجال تحضير ملف الأعمال وكتابة السيرة الذاتية، ولقاءات مع أمناء معارض وشخصيات فنّيّة. ستشكل هذه المجموعة حلقة وصل بين المشاركين في برنامج إقامة الفنّانين WADI الذين سيقيمون لمدة خمسة أسابيع في جاليري الفنون في أم الفحم وسكان المنطقة.
القبول للبرنامج مشروط بإرسال ملف أعمال (حتى 10 أعمال بصيغة PDF) وسيرة ذاتية على البريد الإلكتروني : projects@ummelfahemgallery.org
سيتم الرد على المتقدمين/ات الملائمين/ات خلال شهر أكتوبر.
كما انه خلال شهر اكتوبر، سنعقد يومًا مفتوحًا في جاليري الفنون للشرح عن البرنامج وإجراء جولة في الجاليري.



הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.
בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 
