קול קורא: פיקציה 8 – טכנולוגיה וטלוויזיה
הכנס השמיני ללימודי טלוויזיה של בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע”ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל-אביב
ימים ג’-ד’, 30-31 בינואר, 2018
צ’רלי ברוקר, יוצר הדרמה מראה שחורה מסביר כי הסדרה מתקיימת “באזור שבין הנאה וחוסר נוחות. ‘המראה השחורה’ היא זו שתמצא על גבי כל קיר, כל שולחן עבודה, בכל כף יד: המסך הקר והמרצד של מכשיר טלוויזיה, של צג, של סמארטפון”. ואכן, חוסר הנוחות שמשרה העולם הטכנולוגי העתידני של מראה שחורה, נובע דווקא מדמיונו למציאות.
מראה שחורה מעלה את הדיון במוטו המכונן – והשנוי במחלוקת –של מרשל מקלוהן: “המדיום הוא המסר”. האם שינויים טכנולוגיים, בעיקר בתחום התקשורת, אכן יכולים להוביל לשינויים מהותיים בחברה האנושית, או שמא כוחות פוליטיים, אידיאולוגיים וכלכליים הם שמכוונים טכנולוגיות תקשורתיות? והאם הטלוויזיה עצמה, כפי שהכרנו אותה לאורך המאה העשרים, השתנתה באופן מהותי בעקבות השינויים הטכנולוגיים, או שמדובר בשינויים שהם קוסמטיים בלבד?
בכנס פיקציה השמיני ללימודי טלוויזיה אנו מבקשים לבחון את הקשרים השונים בין טכנולוגיה, חברה וטלוויזיה. נרצה לבחון, בין היתר, כיצד שינויים טכנולוגיים הובילו לשינויים בשוק הטלוויזיה, וכיצד אלו קשורים לשאלות של מרחב וזמן, אידיאולוגיה, זהות, כוח ושליטה. כמו כן נרצה לבחון את עצם המושג “טכנולוגיה” כהבנייה חברתית המעוצבת ע”י תפיסות תרבותיות, ומתווכת בין היתר ע”י ייצוגים טלוויזיוניים. נשאל כיצד משפיעה הטכנולוגיה החדשה על הנרטיב והשפה הטלוויזיוניים ועל חווית הצפייה. כמו-כן נבחן כיצד טקסטים תרבותיים שונים רואים את העתיד הטכנולוגי של הטלוויזיה וכמובן את ההווה ואת העבר שלה. נבחן האם הטכנולוגיה מאפשרת לצופים ולצופות לקחת חלק פעיל יותר בצריכה, או לחילופין רק לחוש כיצרכנים (prosumers) אותנטיים, אך למעשה לשרת את ההון. נבחן גם את עצמנו, החוקרים, ונתהה כיצד הטכנולוגיה המתקדמת שינתה את אופני ההוראה והמחקר שלנו ואת העבודה מול הסטודנטים והסטודנטיות שלנו – שלעיתים קרובות שולטים במדיה חדשה לפני המרצים והמרצות שלהם/ן.
אנו קוראים להצעות המיישמות כלים פרשניים מוכרים בלימודי הטלוויזיה, לצד הצעות המציעות כלים חדשים למחקר ופרשנות. נבקש להציג מחקרים השואבים ממסורת חקר הקולנוע, הטלוויזיה והתקשורת, לצד מחקרים המיישמים על הטקסט והקונטקסט הטלוויזיוני כלים ומושגים מדיסציפלינות אחרות: פילוסופיה, חקר הספרות, לימודי תרבות, לימודי מגדר, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה ועוד. חוקרים וחוקרות מוזמנים לשלוח הצעות הקשורות, בין השאר, לנושאים הבאים:
היחסים בין הטכנולוגיה לבין אופני ההפקה, ההפצה והצפייה בתכני מדיה
קשרים בין מעמד/מגדר/אתניות/דת/גיל וכדומה לתפיסה, אופני השימוש והייצוג בטכנולוגיות חדשות וישנות של טלוויזיה
איך הטלוויזיה משתתפת בהבניית תפיסת הטכנולוגיה והטכנולוגי בחברה?
בין אוטופיה לדיסטופיה: ייצוגים של טכנולוגיה “חדשה” בסדרות טלוויזיה
ייצוג טכנולוגיות טלוויזיוניות במדיה אחרים
ההשפעות ההדדיות של ההיסטוריה של הטכנולוגיה וההיסטוריות של הטלוויזיה
שינויים בשוק הטלוויזיה העולמי והישראלי והקשר שלהם לשינויים טכנולוגיים – ולהיפך
ריבוי מסכים – הבדלים טכנולוגיים, צורניים ותכניים
מה גורם לשינויים טכנולוגיים בטלוויזיה?
את ההצעות יש לשלוח עד ה – 30.10.2017 לתיבת הדואר של הכנס: tv.studies.il@gmail.com
על ההצעות לכלול את שם המרצה, כותרת ההרצאה, רשימה ביבליוגרפית קצרה (בין 3 ל 5 פריטים), שיוך אקדמי ותקציר בן 200 מילה. משך כל הרצאה יהיה 20 דקות.
בברכה,
מירב אלוש לברון, נועם יורן, דן ערב, אריאל אבישר ואיתי חרל”פ, חברי ועדת הכנס.
גל נדלר, מפיק הכנס.


השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.