המילה חזון, אם במשמעותה כרעיון לגבי העתיד הרצוי, אם בהוראתה כנבואה ואם כמילה נרדפת לחלום, מקפלת בתודעתנו אופק פתוח של אפשרויות.
לעומתה, נגזרת המילה כישלון מכל מה שהיא איננה: אי-השגת מטרה, סוף מוחלט , כזה שנחרץ דינו. הכתרת הפעולה כ”כישלון” מצמצמת את המבט לנקודה אחת פטאלית. הכישלון, במקרה הטוב, מזמן לנו מחקר והפקת לקחים לשם הבנת מקורותיו. במקרה הרע, הוא משתק ועוצר אותנו.
שדה המשמעויות הנרקמות בין המילים: חזון, הצלחה, כישלון, מקצוענות וחובבנות מעלה שאלות רבות. מי קובע את אמות המידה למדידת הצלחה או כישלון? מהם יחסי הגומלין בין השניים? האם הצלחה קשורה בחזון? האם כישלון והצלחה הם מושגים יחסיים? האם קיים כישלון אבסולוטי? האם ניתן להתבונן בחזון וכישלון כשני מצבים המחייבים ומאפשרים זה את זה?
בסדרת התערוכות ‘חזון וכישלון’, מבקשת גלריה אלפרד לבחון דווקא את ההזדמנויות האפשריות הטמונות בכישלון: ניסיוניות, שבריריות, חולשה, הססנות, בלבול. אנו מבקשים להפנות את הזרקור לתעוזה, ולקיחת סיכונים הגלומות במילה כישלון. זאת, על מנת להציג גוונים נוספים בחוויה של עשיית האמנות ושל חוויית הצפייה.
כגלריה שיתופית, המבקשת מתחילת דרכה לאפשר הצגת אמנות בלתי מסחרית. אנו מסרבים למתן ערך ומשמעות המבוססים רק על יציבות מוניטרית או אישור ממסדי, ומבקשים הצעות ורעיונות לתערוכות שייקחו סיכון ויפעלו במרחב שבין חזון לכישלון.
על ההצעה לכלול:
- תפיסת חלל – עדיפות תינתן להצעות שיתייחסו באופן פרטני למרחב הגלריה
- תזה אוצרותית
- דוגמאות של עבודות עבור התערוכה המוצעת
- דוגמאות של חמש עד עשר עבודות קודמות
על ההצעות להשלח בקובץ pdf אחד, לכתובת: Alfredgalleryportfolio@gmail.com עד לתאריך 1.6.2017
תשובות ינתנו עד ה- 1.8.2017
הגלריה מעודדת שיתופי פעולה בין אמנים. עדיפות תינתן להצעות לתערוכות זוגיות וקבוצתיות.
הנחיות לאופן ההגשה באתר המכון:
http://www.alfredinstitute.org/how-to-exhibit-in-alfred/


השבוע נפתח בשדרות שבנגב המערבי מוזיאון ראשון מסוגו לפעוטות, "המוזיאון הראשון שלי", ומציע, לצד תערוכות, פעילות מגוונת לילדים. יזמית ואוצרת המוזיאון היא שלומית עצבה-ברנע. המוזיאון מיועד למשפחות, לגני ילדים, לקבוצות חינוכיות ולמבקרים בכלל.
התערוכה הראשונה במוזיאון, "קו. כתם. צורה", שאצרו שי עיד אלוני ועצבה-ברנע, מציגה שורה של אמנים. בין העבודות המוצגות: הר שניתן לטפס עליו, מערה שניתן לזחול לתוכה, ציור קיר מגנטי המשתנה ללא הרף, חללי אור צבעוניים, מיצבי סאונד אינטראקטיביים, פסלי טקסטיל רכים למשחק חופשי ועבודות מולטימדיה המגיבות לקול ולתנועה של הילדים. משתתפים: יערה אורן, אורי בצון, נועם בר, ניר ג'יקוב יונסי, דקלה לבסקי, שרון קן-דור, אליאן קצ'קה, איגור רבליס, עלמה שנאור ופרל שניידר. לצד היצירות מוצגות שאלות קצרות המעודדות דיאלוג בין ההורים לילדים. כמו כן פועלת סדנת יצירה.
המוזיאון פותח בשיתוף מרכז דואט להתפתחות הילד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשות פרופ' נעמה עצבה-פוריה, והוקם ביוזמת עיריית שדרות. "המוזיאון הראשון שלי", רח' שאר-יישוב 14, שדרות 

