לילה. רחוב אלנבי. אור פנסים כתום מלכלך את החושך. מישהי רצה לעברי בבגד לבן. הילה בוהקת מקיפה את לבה. אני נעמדת במקום. סוף-סוף המלאך שלי הגיע. היא רצה. ראשה נישא מעל הגוף, שעולה מעלה ואחר-כך יורד מטה. הידיים מקופלות בצדי הגוף. כשהיא חולפת על פני בלי לעצור אני רואה שבאוזניה תקועות שתי אוזניות קטנות לבנות המחוברות בכבל דק למכשיר סמרטפון גדול שהיא אוחזת באגרופה. הילת לבה היא קרינת אור הסמרטפון. עיני מזוגגות מול מסך המחשב הגדול שבחדרי. כבר ימים שלא יצאתי מהבית. אני תוהה אם כשלאו טסה הסיני כתב את הדבר הבא הוא דימיין שאי-פעם בעתיד יקראו אותו בעברית ושכוונתו תובן:
בלי לצאת מפתח ביתו
יודע החכם עולם ומלואו.
כדי להבין את השמים
מספיק לו רק חלון.
ככל שמרחיקים לכת
כן ממעיטים דעת.
לכן החכם
גם בלי לעבור בכל הארצות
את המהות יידע.
איש טאו
קורא אמת
גם בלי לראות.
החכם יודע
כל מה שצריך
וכל זאת בלי ללמוד.
(נסים אמון תירגם מיפנית, הציטוט מה”טאו טה צ’ינג”)
***
קובי אור חוגג חמש שנים ל”קרמטוריום“, בלוג המוזיקה שלו. אם הכתיבה היא ממלכה, אז קובי הוא נסיך שלה. אם תגידו לו את זה הוא יצחק ובתנועת יד מבטלת יגיד, “מה פתאום”. הוא כותב את הדברים. אף פעם לא מעליהם. לקרוא אותו זה כמו לדבר עם מישהו בהתלהבות. כשנגמר הפוסט מתחיל געגוע.
קובי אוסף לחיקו מלאכים מתרסקים על אספלט רותח בצהרי יום. הוא מלקט את השאריות, לא כיוון שזה מה שנשאר, אלא כי זה מה שחשוב. הוא מניח אותן כנוצות שלופות על שולחן הכתיבה עם אהבה וזעם. ב-11 באוקטובר 2012 הוא כתב ב”קרמטוריום”: “אני חושב שהעולם הוא כדור שרוף שניצב באמצע החלל הריק והשד יודע מה מחזיק אותו. אני חושב שנולדתי כדי לדווח לכם על כך. ולהכיר לכם את השד. זה כל הסיפור”.
***
אירוע סגירת התערוכה “Cutter” של להלי פרלינג

“מסיבת סגירה”, להלי פרלינג
באירוע יופיעו שלושה הרכבים: אלעד ברדס, ניקו טין ואלכס דרול ו-Suicidal Furniture
חמישי, 15.8.13, ב-20:00
רח’ שביל המרץ 3, קומה 4, תל-אביב
***
תיאה פרידמן, “Time Specific”
תיאה פרידמן מפעילה את הגלריה ומנסה לנצל כל חלק ממנה ומהזמן שניתן לה בתוכה. בשמלה תפורה מכרוב ולב עשוי חרס היא מדברת אל הקהל והופכת אותו לשותף פעיל בעבודה. עבודת וידיאו, עבודת סאונד ורישום שיירשם תוך כדי התערוכה יהפכו למשתתפים ואורחים בתוך התערוכה. בצהרי הפתיחה, ב-12:30, יתקיים הפרפורמנס הפותח.

תיאה פרידמן, סטילס מתוך וידיאו. צילום: עינב סגל
פתיחה: שישי, 16.8.13, ב-12:00
גלריה 121, רח’ הרצל 121, תל-אביב
פייסבוק
***
אריק ונונו, “חפירות: זכרונות אבודים מעתיד רחוק”
אריק ונונו מציג עבודות מהשנתיים-שלוש האחרונות. נקודת המוצא היתה הפייסבוק כאתר חפירות, ומשם העבודה התפתחה. התערוכה, המורכבת מציורים, רישומים ואובייקטים פיסוליים, היא מראה פסיכולוגי ומשועשע של פני התקופה.

אריק ונונו, “נוף מסוכן”

אריק ונונו, “חור באדמה”
“חפירות: זכרונות אבודים מעתיד רחוק”
פתיחה: חמישי, 15.8.13, ב-20:00
שיח גלריה יתקיים בשישי, 23.8.13, ב-12:00
אוצרת: נאוה סביליה-שדה
גלריהp8 , רח’ יהודה הלוי 79, תל-אביב
פייסבוק
***
שיח גלריה, “Come Closer”
תערוכה קבוצתית המורכבת מעבודות קטנות ויפות

ליהי חן, כנף מערבית.

אניה קרופיאקוב. fading faces 2013
משתתפים: אדגר אורליינטה, יעל בלבן, גיא גולדשטיין, ליהי חן, טוני נבוק, גבריאלה קליין, אניה קרופיאקוב, יעקב רופקה, גיא שהם, עירית תמרי
שיח גלריה בהשתתפות האמנית יעל בלבן והאוצרת אורלי הופמן
שבת, 17.8.13, ב-12:00
פיינברג פרוג’קטס, שביל המפעל 3, בניין 5, קומה 2, תל-אביב
***
Videocracy
המרכז לאמנות עכשווית CCA מקיים הערב הקרנה פתוחה של עבודות וידיאו תחת כיפת השמים ברחבת המרכז. בחירת העבודות נעשתה באמצעות “קול קורא” לפי “כל הקודם זוכה”. לפי ההודעה לעיתונות של המרכז, מובטח אלכוהול בזול.

רוב פאטל וקארה לוין
משתתפים: רוב פאטל וקארה לוין, נועם בר, דוד בן-הרא”ש, הלן בנינסון, יעל ברנט, גל ווליניץ, רועי זנדר, שחר טוכנר, אורית ישי, תמר לדרברג, אורי לוינסון ועדיה גודלבסקי, גילי סיטון, קרן פרטוק, אלינה קביטקובסקי, אנה קובובסקי, אורה קולמנובסקי, דפנה רבס, ינין ועירית שלה, שירה שעשוע, רינת שניידובר.
Videocracy
חמישי, 15.8.13, ב-20:30
CCA, רח’ צדוק הכהן 2, תל-אביב
***
גיל מועלם-דורון, “פלטפורם”
במסגרת אירועי “פלטפורם” יתקיים הערב אירוע מסקרן שמקפיד לשמור על חשאיות מרבית. גיל מועלם-דורון בוחן אפשרויות התפרנסות חדשות, כיוון שאמנות והוראת אמנות בקיץ אינן מאפשרות משכורת מספקת (רוב מורי האמנות מפוטרים כל שנה וחוזרים מחדש למקום עבודתם בתחילת שנת הלימודים, כיוון שמוסדות הלימוד לא רוצים להעניק להם קביעות).
מועלם-דורון יפתח הערב דוכן שבו ימכור מודלים של בניינים ביפו. כל המודלים הם של בניינים של נכסי נפקדים ברשות עמידר או חלמיש. מי שיגיע היום יוכל לדעת אם בפעולה זו יש משהו קולוניאליסטי או צעד המבקר את ההתנהלות של עיריית תל-אביב מול העיר יפו ואולי מבקר גם את עולם האמנות. אשמח לשמוע על האירוע מכם, הקוראים. מוזמנים לשלוח לי תגובות למייל שבתחתית הטור.
***
הזמנות:

בועז ברקני.



anat.cheapwine@gmail.com


חיימי פניכל, אמן רב-תחומי היוצר בעיקר בפיסול ובמיצב, הוא הזוכה בפרס לזר מטעם מוזיאון פתח-תקווה לאמנות. הפרס, בסכום כולל של 100 אלף שקל, מוענק אחת לשנתיים לאמנית/אמן ישראלים שהציגו הישגים בולטים בשדה האמנות העכשווית. פניכל יציג במוזיאון תערוכת-פרס רחבת היקף ב-2028. "יצירתו של פניכל נוגעת בנימים העמוקים של הישראליוּת, בהיסטוריה שלה ובנרטיבים שניסחה לעצמה, בתווך שבין זיכרון אישי לבין זכרונות קולקטיביים טעונים המייחדים את המקום הזה", כתבה ועדת הפרס. "בד בבד הוא בוחן את אזורי המגע בין הטבע והאדם במושגים של עירוניות, מלאכה וחקלאות. הנוף המקומי והאדריכלות הישראלית, לצד מלאכות הבניין הנהוגות בה, הם עבורו מקור לדימויים, רעיונות, טכניקות עבודה וחומרים זמינים (בטון, בלוקים, חול, שפריץ, טראצו, גרנוליט, חימר, פורצלן, אדמה ועוד). החומר בעבודתו הוא בעת ובעונה אחת רעיון, מושג, מרחב ורגש, שבאים לידי ביטוי במערכים היפר-ריאליסטיים המטשטשים את הגבולות בין מציאות לדמיון". חברים בוועדת הפרס: רעות פרסטר, מנהלת מוזיאון פתח-תקווה לאמנות ומנהלת קריית המוזיאונים; ד"ר אירנה גורדון, אוצרת ראשית; דניאל צדקה-כהן, משנה לאוצרת הראשית; דודי לזר, פרס לזר לאמנות ישראלית עכשווית; ענת גטניו, אוצרת אמנות ועיצוב; כרמית גלילי, מנהלת ואוצרת מגזין-III, יפו; רן קסמי-אילן, מנהל ואוצר משכן האמנים הרצליה.

יריד
קרן בראון לצילום והעמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל הכריזו על הזוכות בפרס ענת בראון לצילום, המוענק השנה לראשונה. הפרס נועד לבוגרות מצטיינות של בתי-ספר גבוהים ואקדמיות לאמנות ולעיצוב. בוועדת השיפוט השתתפו הצלמת דפנה שלום, האוצרת נטע הבר ועו"ד צפנת שובל. אלה רנייץ-דונייסקי היא בוגרת המדרשה לאמנות במכללה האקדמית בית-ברל. "רנייץ-דונייסקי נוטלת לעצמה את החירות הגלומה במעשה הצילומי, ומלהטטת בין אופני צילום שונים: תיעודיים, פרפורמטיביים, ארכיוניים ומבוימים", כתבו השופטים. "היא עוסקת בשאלות של שייכות, זהות ופגיעוּת הגוף, ויצירתה נמנעת מנוסחאות". שיר בלוך, בוגרת שנקר, זכתה בציון לשבח. "עבודתה מצטיינת בהתמרה של הזיכרון הפרטי לכדי שפה חזותית אישית, ובהפגנת יכולת למוסס את הגבולות שבין עבר להווה ובין הדו-ממדי לתלת-ממדי", כתבו השופטים. שני אבני, בוגרת בצלאל, זכתה בציון לשבח על עבודתה "Mother Park". ועדת השיפוט: "כוחה של העבודה במתח שהיא יוצרת. המצולמות נראות לעיתים בטוחות בעצמן ושולטות במצב, אך התצלומים מעוררים גם אי-נוחות, ולעתים אפילו דאגה. אבני מציגה את הרצון להיות נחשקת כמקור לתחושת כוח ושליטה, ובה בעת מותירה פתוחה את שאלת הפגיעוּת". עבודותיהן של הזוכות יוצגו בתערוכה משותפת במסגרת פסטיבל הצילום הבינלאומי ה-13 של Photo Is:Rael, שייפתח ב-11 בנובמבר 2026 במתחם סינמטק תל-אביב. הפסטיבל יימשך עד ה-21 בנובמבר 2026, ונושאו יהיה "אזרחים". 
