מהפכת ההשתהות

הסופר מארק אלדר תיעד סדרת שיחות קצרות עם קלוד מונה, החושפות את עולמו האמנותי של הצייר דרך הפרטים הקטנים.

לפי טענה מקובלת בחקר האמנות המודרנית, אם אמנות המערב החל מתקופת הרנסנס ביקשה להיות חלון המציג לצופים מראה מסויים, האמנות המודרנית עברה להתעניין בחלון עצמו. הצייר הצרפתי קלוד מונה, מחשובי הציירים האימפרסיוניסטים של המחצית השנייה של המאה ה-19, ניצב על קו הגבול של המודרנה. על רקע הטענה בדבר הנוף והחלון ניתן לראות את ציוריו כרגע מעבר. הם מציגים את הנוף ואת צורת ההתבוננות בו, את החלון ובה בעת את מסגרתו. ציוריו פירקו את הנוף למרכיביו החזותיים ועסקו גם באור ובאוויר העוטפים אותו כחלק בלתי נפרד מן הציור. ככאלו, הניחו ציוריו של מונה כמה מיסודותיה של האמנות המודרנית הרלוונטיים גם בימינו. את מקורות העיסוק הנפוץ בסדרות ובטיפולוגיות, בזמן ובמבט, בפירוקו של תהליך ההתבוננות ובהפשטה, ניתן לאתר כבר אז. את השפעת עבודתו של מונה ניתן לזהות אצל אינספור אמנים, מסזאן עד ג'קסון פולוק, מואן גוך עד צ'אק קלוז, וכלה בצלמים רבים שהשתמשו בסדרתיות מצולמת על מנת להתחקות אחר קווי דמיון ושוני בין תופעות דומות.

כריכת הספר

כריכת הספר

מארק אלדר, סופר צרפתי פורה אך נשכח, ערך סדרת שיחות עם ידידו קלוד מונה ופרסמן בשנת 1924 (שנתיים לפני מות הצייר) בספרון בשם "בז'יברני, עם קלוד מונה", הרואה עתה אור בתרגום ראשון לעברית בהוצאת "נהר". זה ספרון של אנקדוטות המורכב מאוסף שיחות קצרות – כל אחת בת עמודים ספורים – שרבות מהן מציגות את תיאוריית האמנות של מונה לא באמצעות הצהרות גדולות אלא בפרטים קטנים, בהשתהות על רגע מסויים, טכניקה או קשר לצייר אחר, תיאור תמציתי של יחסיו של מונה עם מוריו, אהבתו להדפסים יפניים שאסף, לגלוג על שמרנותו של ממסד האמנות שהתקשה בתחילה לקבל את מהפכת הציור של מונה וחבריו מחד גיסא, וזיכרון ניסיון ציור של השתנות האור במהלך היום מאידך גיסא.

חלק ניכר מן הספר עוסק בציור דרך הרכילויות של עולם האמנות הצרפתי של התקופה. כך נחשפים רגשות ההערצה והקנאה, התיעוב ההדדי, החשיבות העצמית וכן ההערכה הגדולה המאפיינים קהילות אמנים אז כהיום. כך למשל, הצייר אדוארד מאנה, שהיה מבוגר ויודע ממונה בראשית דרכו, עקץ את הצעיר בטענה שהוא זוכה להכרה בזכות הדמיון בין שמותיהם (ומייד לאחר מכן החמיא לו על ציורו, אך סייג ואמר שהוצג "קצת גבוה מדי"). מונה מגלה רגישות רבה לתנאי התצוגה ומתלונן על כך שבתאורה המוזיאלית המקובלת בצרפת – להבדיל מזו שראה במוזיאון הפראדו במדריד – הציורים מאבדים את כל צבעיהם. בהתייחסות מעניינת לשאלת הזדקנות הציורים הוא אינו מבין מדוע לא לצייר העתקים חדשים של ציורים היסטוריים, והודף את הטיעון שהעתק תמיד יהיה שונה מן המקור בטענה ש"פרשנות של בעל כישרון עדיפה על לא כלום".
אלדר כותב על (ואל) מונה כמעריץ מושבע, עובדה שנוטלת מן הספר ריחוק מחקרי אך מוסיפה לו יופי וייחוד.

בז'יברני, עם קלוד מונה
מארק אלדר
מצרפתית: אביגיל בורשטיין
אחרית דבר: אורי דינור
נהר ספרים, 126 ע"מ, 79 ש"ח

3 תגובות על מהפכת ההשתהות

    אמנם קלוד מונה, אמן מרתק, ואולי המפורסם בין חבריו האימפרסיוניסטים שמרדו בהגמוניה של הציור האקדמי, ותרמו בדרכם להופעת האמנות המודרנית. אך לייחס למונה את הבלעדיות להשפעה והנחת אבני היסוד לאמנות המודרנית, זוהי לדעתי טענה מרחיקת לכת, מהטעמים הבאים:
    ראשית, מונה לא המציא את רעיון הסדרות. קדמו לו ציירי האוקיואה היפניים קאצושיקה הוקוסאי, ואנדו הירושיגה , שציירו את מראות העולם הצף בסדרות. בין סדרות הדפסי העץ המופלאות שלהם, שמונה היה חשוף להן, קדמו ליצירותיו 46 הדפסים עץ בסדרת 36 מראות על הר פוג'י, של הוקוסאי, ואחריה עוד סדרה על אותו נושא: 100 מראות של הר פוג'י. הירושיגה תרם את 53 התחנות של הוקאיידו, וכן את 100 מבטים על אדו (היא טוקיו של היום).
    בריכת חבצלות המים בג'יברני עוצבה לפי דגם של גן יפני, ובהמשך כל הסדרות של ציורי חבצלות המים טבולות בז'אפוניזם רב מימדי, הן של הנושא, הן של מוטיב החזרתיות של הציור בעונות השונות של השנה, ובשעות השונות של היום, והן מבחינת התרבות היפנית ודת השינטו הסוגדת לטבע ורגישה מאוד לשינוי בעונות השנה, והמחזוריות של הטבע.
    כחוקרת ואן גוך וחוקרת תרבות ואמנות יפן, נראה לי זשו טענה מרחיקת לכת לייחס את השפעתו של מונה באופן בלעדי על האימפרסיוניסטים האחרים , וכן על הפוסט-אימפרסיוניסטים כגון ואן גוך .
    שכן, לדוגמא לוינסנט ואן גוך ולאחיו תיאו היה אוסף הדפסי עץ משלהם, (434 במספר המוצגות במוזאון ואן גוך באמסטרדאם). וינסנט הושפע ישירות מן האמנות היפנית, הוא מגלה אותה כבר באנטוורפן עוד לפני שהוא מגיע לפריז ופוגש את האימפרסיוניסטים, שאחיו תיאו קידם, כמו שהוא הושפע גם גם מן הציירים האימפרסיוניסטיים האחרים והפואנטליסטיים כמו פיסארו וסינאק, כמו גם מציירים אחרים שהערך כגון ז'אן פנסואה מילה, דלקרואה או מונטיצ'לי איש מארסיי שהוא כל כך העריץ.
    קלוד מונה הוא צייר חשוב בין האימפרסיוניסטים, אך קשה לייחס לו באופן בלעדי את הנחת אבני היסוד לאמנות המודרנית.
    ועוד הערה קטנה נוספת, מונה אסף הדפסי עץ יפניים ולא "תחריטים", שהם פרי ייצור של טכניקה מערבית השונה לחלוטין מטכניקת הדפסי העץ היפנית. הן בתוצאות , הן בצבעוניות, והן בחומרים שעושים בהם שימוש ביצור ההדפס הסופי.
    למרות כל הערות והדיוקים, ארוץ לקנות את הספר. תודה על המאמר. מתה על מונה. ואוהבת את התקופה המרתקת. צילמתי את הגנים ואת הבית של מונה בג'יברני בעונות הסתיו ובאביב, נותרו לי עוד שתי עונות שאני מקווה לשוב למקום הקסום ולצלם. קירות ביתו היפה שהפכו למוזאון מעוטרים באינספור הדפסי עץ יפניים. ביקור במקום הוא גם חווייה ז'אפוניסטית מאלפת ומעלפת. אחרי הספר מומלץ לנסוע לג'יברני.

    תודה על התגובה סיגל. שיניתי את התחריטים להדפסי עץ.
    באשר ליתר הדברים: לא נטען פה שמונה היה החלוץ היחיד, הבלעדי והמיוחד. להיפך – כתבתי שהיה "מחשובי הציירים האימפרסיוניסטים". זאת אומרת שגם אם עמד בשורה הראשונה עשה זאת כחלק מקבוצה. אין פה כוונה לנתק את הצייר מהרקע ההיסטורי שלו ומסביבת חייו ועבודתו, או לגמד את חלקם של אמנים אחרים בני זמנו, אולם מאחר שהרשימה עוסקת בספר על מונה התמקדתי במונה.

    באשר לסדרתיות – מונה הושפע מהציור היפני והספר גם מתייחס לכך. הוא לא המציא את הסדרות (לא נכתב פה שהמציא), אך ככל הידוע לי הוא הראשון (או לפחות הנציג המפורסם ביותר) שייבא את הרעיון לציור המערבי והעניק לו הקשר חדש.

    הי יונתן יקר,
    לגבי הסדרתיות בציורים. הטענה שלי היא שיותר מאשר הציירים האחרים באמנות המערבית הושפעו מקלוד מונה בציורי הסדרות שלהם, הם הושפעו מתופעת הסדרתיות שמופיעה בהדפסי העץ היפניים. גם אם מונה היה הראשון כרונולוגית לצייר אותם נושאים כמו ערימות השחת, הקתדרלה של רואן, שדירות עצי הצפצפה, וחבצלות המים – בעונות השונות של השנה, תחת תנאי אור ומזג אוויר שונים, – זה עדיין לא אומר שהוא ייבא אותם לאמנות המערבית.
    האמנים האחרים גם אם יצרו כרונולוגית את הסדרות שלהם אחריו, זה עדיין לא אומר שהם הושפעו דוקא ממנו ביצירת הסדרות שלהם. לדעתי, ההשפעה הדומיננטית ביותר היתה דוקא החשפיה ו/או ההיקסמות שלהם מן האמנות היפנית, שבין היתר גם אופיינה בציורי סדרות של אותו נושא.
    לדוגמא יש חוקרים שטוענים שהסידרה המופלאה של פול סזאן "מונט סן ויקטואר" הושפעה ישירות מהסידרה "36 מראות של הר פוג'י של הוקוסאי", זאת למרות שסזאן דוקא לא ביטא את התלהבותו מן האמנות היפנית באופן מודע, אך כן נחשף לה בביתו של ידידו קלוד מונה שהיה לו קטלוג של הדפסי העץ של הוקוסאי, ובביתו היו תלויים הדפיס עץ רבים של אמנים יפניים נוספים. כמו גם בתערוכות של הדפסי עץ יפניים שהוצגו והשפיעו, בין היתר גם עליו.
    לנוחותך מצרפת לך קישור של מאמר על סזאן ואמנות יפנית
    http://mayartworldblog.blogspot.co.il/2010/04/blog-post_25.html
    ובציורים הנפלאים של מונה , ובהדפסים היפהפיים של האמנות היפנית, ובסיפור המרתק של הדיאלוג התרבותי ביניהם, ננוחם….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.