בחודש מאי תתקיים תערוכת צילומים של נערות צעירות אשר זירת הפעולה העיקרית שלהן היא האינטרנט וצילומיהן מוצגים ברחבי הרשתות החברתיות facebook) instegram, picassa, flickr).
כרגע מתגבש צוות מצומצם אשר יאצור את התערוכה לאחר שיאתר צלמות צעירות מכל העולם, יצור קשר עימן ויבחר דימוים שלהן.
הצוות ייפגש מספר פעמים בגלריה העירונית של בת-ים (במועדים אשר יקבעו בהמשך), אך עבודתו העיקרית תהיה וירטואלית (חיפוש אחר צלמות ברחבי הרשת).
אם את מעוניינת להיות חלק מצוות התערוכה, להציג בה צילומים שלך או לחשוף אותנו לחברות נוספות, בבקשה תיצרי אייתנו קשר!
יעל וישניצקי לוי (מנחת הפרויקט ואוצרת התערוכה) yaelvi88@gmail.com
שי פרדו (מנהל ואוצר הגלריה העירונית בבת-ים) shai2005@013.net
התערוכה תהיה חלק מפסטיבל נערה אשר יתקיים בעיר בת-ים בחודש מאי 2012
מהו פסטיבל נערה?
http://www.bat-yam.muni.il/show_item.asp?itemId=4567&levelId=57777
מיזם נערה 2011
http://www.youtube.com/watch?v=-kLvk1hF0s0


השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.
מה הרציונל? האם נערות מצלמות באופן ייחודי או מעניין יותר מנערים? איך הבוחרים יודעים לזהות שהמצלמים הן נערות? לפי השם (חחחח) או ששואלים אותן קודם – הי בובה מותק, בת כמה את? ועד איזה גיל הנערות הןנערות?
אגב, יש ארצות שבהן נערות מתחתנות בגיל 13 או פחות – אז הן כבר לא נערות אלא נשים נשואות?
בקיצור – נשמע אחלה מיזם עם אפלייה “מתקנת” מן הסוג המוזר ביותר. שיהיה בהצלחה למי שרוצה להפיק מהמיזם איזו תובנה מרתקת על שפת הפקאצות של הצילום.
כבר לא נערה
| |