הזמנה לדיון על שינויים במערכת החינוך

חברי וחברות  סגל יקרים, החודש האחרון, שעמד בסימן מחאה אזרחית חסרת תקדים בישראל, הציף גם שיח ציבורי רחב ומעמיק בנושא החינוך. בועדת החינוך של מאהל רוטשילד, בצוותי מומחים, בקונגרס חינוך עממי בתל אביב או באינטרנט ובפייסבוק מתנהלים דיונים ערים ומרתקים על הצורך בשינוי מהותי במערכת החינוך הקיימת – לא רק על תוספת תקציבית או הסדרה […]

חברי וחברות  סגל יקרים,
החודש האחרון, שעמד בסימן מחאה אזרחית חסרת תקדים בישראל, הציף גם שיח ציבורי רחב ומעמיק בנושא החינוך. בועדת החינוך של מאהל רוטשילד, בצוותי מומחים, בקונגרס חינוך עממי בתל אביב או באינטרנט ובפייסבוק מתנהלים דיונים ערים ומרתקים על הצורך בשינוי מהותי במערכת החינוך הקיימת – לא רק על תוספת תקציבית או הסדרה של סוגיה נקודתית, אלא שינוי פרדיגמה ממש,  הנוגע  למטרות החינוך, לסדר העדיפויות של מערכת החינוך, ולהתנהלות היומיומית שלה.
אחד הנושאים שעליהם מסתמן קונצנזוס ציבורי רחב הוא הצורך בשינוי שיטת ההערכה המכתיבה היום את רוב ההתנהלות בבית הספר – מבחני הבגרות. יש הסכמה רחבה, טריוויאלית כמעט, שמגובה בהרבה ניסיון מהשטח וגם בידע מחקרי אקדמי, שהישגים במבחני הבגרות אינם מנבאים בהכרח יכולת למידה אקדמית, או רלוונטיים באיזשהו אופן למיומנויות ולכישורים שאדם נדרש להן בעולם המבוגרים.

מערכת הלימודים העל-יסודית משועבדת לחלוטין למבחני הבגרות. הנהלות בתי הספר, בשם משרד החינוך, מקנות חשיבות בלעדית כמעט לציונים ולשיעורי הזכאות, ובזאת פוגעות פגיעה אנושה באוטונומיה של המורים וביכולתם להעביר את נושאי הלימוד באופן עמוק ואיכותי. עולם בחינות הבגרות, שסביבו מתנהלים חייהם של מורי ותלמידי התיכון – עולם המעצב גם את אופן הלימודים בחטיבות הביניים – אחראי במידה רבה למצבה הירוד של מערכת החינוך.
הנתונים הקבועים כמעט לפיהם רק מחצית מהתלמידים בישראל מסיימים בגרות (ועוד פחות מזה – בגרות המאפשרת קבלה לאוניברסיטאות) מנציחים מציאות חברתית של אי שוויון. למרות זאת ממשיכה מערכת שלמה להתכוונן על פי מצפן הבגרות, תוך שכנוע התלמידים ש"אם לא תעשו בגרות, לא תתקבלו ללימודים גבוהים ולא יהיה לכם עתיד".

בתוך הדיון הזה חסרים עדיין אנשי אקדמיה – מרצים, מתרגלים, ראשי חוגים ובעלי תפקידים ניהוליים – שיצרפו את קולם למחאה נגד עריצות הבגרות, ויבחנו אפשרויות אחרות להערכה של תלמידים וקבלתם ללימודים גבוהים. בשיח הציבורי הועלו לאחרונה רעיונות מגוונים בתחום זה – שנת ניסיון אליה יתקבלו כל התלמידים ובסופה ייערך מיון על פי ההישגים וההתנהלות הלימודית במהלך השנה, מיון על פי ראיונות אישיים, פורטפוליו עבודות וכו'. אפשרות חלופיות, מדויקות יותר, לקבלה למוסדות ללימודים גבוהים יחוללו מהפכה של ממש בכל מערכת החינוך.
היינו רוצים לזמן מפגש חשיבה בנושא בין אנשי אקדמיה לבין אנשי חינוך, כדי לנסות ולחשוב יחד על יוזמות ודרכים לקדם הערכה חלופית במערכת החינוך ובאקדמיה. דיון כזה חייב, לדעתנו, להיערך בשיתוף  אנשי  אקדמיה וחינוך.

כל המעוניינים – נא צרו קשר עם יולי:
0505656109
[email protected]
בתודה,
יולי חרומצ'נקו
מנחה בועדת החינוך של מאהל רוטשילד,
יונתן לוי
מורה במגמה האנתרופוסופית בתיכון אורט "גרינברג" טבעון,
גור סלע
מורה בתיכון "ראשונים" בהרצליה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *