לא רק יין זול: דור ההמשך

ה-3.2.2011, המלצות השבוע של דורית פוקץ'

מהתגובות לטור של השבוע שעבר, עלתה שאלה שהיא בעיניי מאוד מעניינת: מתי האמנות פוגשת…

מהתגובות לטור של השבוע שעבר, עלתה שאלה שהיא בעיניי מאוד מעניינת: מתי האמנות פוגשת את החיים? אני חושבת שהאמנות נמצאת בכל מקום. החל מהמוצרים והאובייקטים הכי פשוטים שנמצאים בכל מקום, דרך התכנים שאנו צורכים דרך קבע, וכלה באמנות "אמיתית", שלפחות מגדירה את עצמה ככזו מלכתחילה. אם אתם שואלים אותי, אמנות היא חלק בלתי נפרד מהחיים, וזהו חלק שלא הייתי מוותרת עליו בעד שום הון. למזלי, אני גם לא צריכה לעשות את זה..

דפנה גרוסמן, מוזיאון ר"ג

היום, יום חמישי ה-3.2:

שתי פתיחות במוזאון נחום גוטמן: דינה שנהב פותחת את התערוכה תרחיש, המתארת מקום אנונימי שחווה מציאות קטסטרופלית. שנהב מצביעה על הפחד האנושי הראשוני, הקמאי, מפני מצב אפוקליפטי. אוצרת: רונה סלע. בנוסף, יפתח פרוייקט מיוחד, תחת השם "ביקור סטודיו". האמנים המציגים בתערוכה מצטרפים למסורת ארוכה בתולדות האמנות שטיפלה בנושא האמן בסטודיו. האמן, מבודד מהעולם החיצון, מתבונן בעצמו, מנסה לפענח בפניו המשתקפים בראי משהו עבור עצמו ועבור הצופים.  פייסבוק. הפרויקט הראשון בסדרה שייך לגילית פישר ורונית לוין דלגאדו, ויעסוק בשהייה משותפת של שתי אמניות באותו חלל, ובאינטראקציה בינן לבין חלל התערוכה והמוזיאון. הצופים מוזמנים להתבונן בתהליך העבודה המשותף שמטשטש את הגבולות בין הפרטי והאינטימי לבין הציבורי. אוצרת: מוניקה לביא. ערן צור יופיע בערב הפתיחה.

תערוכות חדשות במרכז לאמנות עכשווית: עבודות על נייר של סיל פלוייר. התערוכה חושפת את העניין המתמשך של פלוייר במדיום ובתכונות הפורמליות ובמחוות הכרוכות בעשיית משהו עם ועל נייר. התערוכה כוללת עבודות וידאו, פסלים, ועבודות שנוצרו בביקורה הקודם בתל אביב, הסובבות את הפלינדרום ואת היפוך הכיוון בשפה העברית בקריאה ובכתיבה. אוצר: סרג'יו אדלשטיין. בפני עיוור לא תשים מכשול של עוז מלול. מלול יוצר בעבודותיו מכונות מגושמות, מקרטעות, שפעולתן לא יעילה במכוון. הוא בונה עבורן מנגנונים ואז פוגם בהם. באופן זה, באמצעות יצירה של רגעי כישלון, הוא חותר תחת המנטרה הקפיטליסטית, המדגישה את החשיבות של ניצול זמן יעיל ותפקוד מושלם. אוצרת: מעין שלף. בנוסף, הגלריה של התוכנית הבינלאומית ללימודי אוצרות של סמינר הקיבוצים תפתח את התערוכה תמימות. אלטיזם  – התערוכה שלא היתה.  בתערוכה ראיונות מצולמים, ביניהם:חנה הרצמן, דבי לוזיה, ד"ר גדעון עפרת, ד"ר אילת זוהר, דורון פולק.

משוואות לגוף נופל – תערוכת יחיד בגלריה גבעון למאיה אטון, שהגיעה לגמר בפרס גוטסדינר ב2009. אטון תציג תמטיקה ניאו-גותית אפלה ורומנטית, דרך עבודות שנעשו במדיומים שונים בהם רישומים, אובייקטים, תחריטים, ועוד, בהם דומיננטי הצבע השחור.

תערוכת יחיד בגלריה פריסקופ. זהו שיתוף פעולה ראשון בין רועי מעין ורחלי רוטמן גרג'י, זוג קדרים, המציבים את החומר והטכנולוגיה המסורתית בבסיס עבודתם, כשהם מותחים את הגבולות ואת אופן הטיפול בחומר. בתערוכה, השניים מפגישים את ההרפתקנות והאקראיות עם השלמות המתוכננת לפרטיה ויוצרים אובייקטים משותפים, המטשטשים את הזהות המגדרית ויחסי ההכלה המשתנים מאובייקט לאובייקט תוך הצגת מפגש אישי רב רבדים. בפתיחה יהיו מיצג פסלים חיים של האומניות ענת כ"ץ ושני בן חיים, לצד מוסיקה חיה ומאולתרת, של המוזיקאים נועם אלרון ועומר גוטהולץ.

בקטנה, עידו מרקוס בגלריה יאיר. בתערוכה יוצגו ציורי שמן על עץ ועבודות על נייר בפורמטים קטנים, הנעים בין הפשטה לבין רמזים לדימויים קונקרטיים והמתקשרים למסורות ציור בשפה עכשווית.

מה שפורם בגלריה אלפרד. תערוכה קבוצתית בה מציגים: מרים גמבורד, אהד פישוף, גידי סמילנסקי. בתערוכה יוצגו רישומי שמן על נייר עיתון, פסל ועבודת וידאו. "העולם מתפרק לנו. אתה מבין את זה כשאתה מביט על כמות הברגים, המסמרים, הדבקים, המהדקים, ודומיהם שאנחנו מייצרים. גם בחיינו הרוחניים ניתן לומר כי משאביה האדירים של התרבות הפופולארית … ישנו גם כוח אחר. הכוח הפורם. ובסופו של דבר, זה הכוח שמאפשר לנו חוויה ייחודית … בעולם שבו אין דבר אבוד יותר מהממשי, ומהאמיתי, נעשתה היאחזות הרפאים בחיים לאתר ההתרחשות של האירוע האמנותי", מתוך הטקסט שכתב יהונתן הירשפלד, אוצר התערוכה.

Black magic women, תערוכת יחיד לרייצל וייצמן, בגלריה במתחם התחנה בנוה צדק, המציגה ציורי שמן המעצימים את הכוח הנשי השחור (כך הוגדר בקומוניקט), מתוך אמונה ש האמנות יכולה וצריכה לשמש גשר חוצה גבולות ותרבויות. אוצר: אבינועם כהן.

חדר מואר בבית האמנים בת"א. תערוכת יחיד ללירון כהן. בתערוכה סדרת צילומים בה מתועדות חברות קרובות וילדיהן. חלק מהצילומים הם סנפ שוטס מהירים, נינוחים, וחלקם ואריאציות על הפורטרט הקלאסי. הארעיות והיומיומיות של הסצינה הצילומית והבחירה המודעת באסתטיקה הביתית מגדירים את הצלמת כנוכחת בתוך הסביבה שהיא בוראת ומתעדת, מקפיאה בזמן גם את חייה שלה ואת אמהותה שלה. אוצרת: נטע נעמן.

התמסרות, נבט יצחק ואסתר שניידר בסדנאות האמנים בירושלים. התערוכה מפגישה את העבודות המתייחסות מכיוונים שונים לזהות מקומית מורכבת. כל אחת מהאמניות פונה לעולמה ויחד הן מציגות מציאות בקונפליקט. העיסוק במסורת ובשורשים בא לידי ביטוי מתוך הכרה בכך שהעבר לא ישוב, ומביע לסירוגין תחושות של שבר, זרוּת, געגועים וגאווה. אוצרת: איריס מנדל. פייסבוק.

לקראת שקיעה – תערוכה זוגית באגריפס 12.  יוליה סגל , פסלת, ומיכאל יחילביץ', צייר וצלם, מציגים את אותו הנושא: אנשים בים, ומנסים לומר משהו על החלל, היצירה והזמן.  …"כשהאדם בהלך רוח עגמומי, ניצב מול הים, מתווספת משום מה לעגמומיותו הידיעה הוודאית שהוא יחיה וימות באנונימיות מוחלטת ובגלל תחושות מסוג זה הוא באופן רפלקסיבי נאחז בעיפרון." (אנטון צ'כוב, מתוך "אורות"). פייסבוק.

סיל פלויר, המרכז לאמנות עכשווית

יום שישי, ה-4.2:

דפנה גרוסמן מציגה את התערוכה מגזרות חיים, במסגרת שישי ראשון במוזיאון ר"ג. בתערוכה צילומים בשחור לבן, המתכתבים עם מסורת הצילום, המתארים דמויות מושחרות, חסרות זהות, שתנועתן הרציפה בזמן בנויה מקטעים בודדים. גרוסמן בוחנת מרחבים אנושיים, ומספרת סיפור דרך הנופים המפורטים והפסטורליים, ודמויות הנעות על ציר הזמן, ריקות ומוצלות. ליווי ואוצרות: איילת השחר כהן.

רשת מצחו – תערוכת יחיד חדשה לאהרון אדני בגלריה הקיבוץ. האלמנט הדומיננטי בעבודות הוא רשת לולים, היוצר אובייקטים פיגורטיביים המונחים על מדפי פרספקס שקופים, ונראים כצפים. "העבודה עם הרשת צמחה מתוך הרישום והחריטה בשיש, וכמו בשיש הרשת מכילה בתוכה את הרישום והפיסול משולבים זה בזה", אמר אדני. העבודות מנסות לגעת במהויות ובטקסים פרטיים, מן המאגר האוניברסאלי. אוצרת: יעל קיני.

פרפרים- Memento Mori, של האמן דרור בן עמי, בגלריה צדיק היפואית. בתערוכה רישומי פרפרים בפחם שחור. בן עמי לוכד את הפרפרים ברגע שבין החיים והמוות, כמו כנפי פרפרים המפוחלצים ומשופדים למסגרות נוי. ההתבוננות על חי מת מעוררת תהייה אודות שבריריותם של החיים ומזכירה את הלקח אודות ארעיותם, כמו פרפר ענק המנפנף וחולף (הייקו אנונימי).

שיח גלריה על תערוכתו של אסף גאם הכהן "עשרה אנשים שכמעט הכרתי" בגלריה אינדי. "בחלל שבין ציור לצילום ועיצוב גראפי, נבחנים גבולות המדיום הדיגיטאלי. באמצעות בנייה של דימויים בדיוניים ("יש מאין"), תוך שמירה על אספקטים וויזואליים הנאמנים לשפה הצילומית, מתערער בתודעת המתבונן הביטחון במציאות כפי שהיא ניבטת אליו מתוך הדימוי". (מתוך ההזמנה)

יום שבת, ה-5.2:

עזרי טרזי פותח את התערוכה קל"ב בגלריה פרדיגמה.  טרזי, מייסד התוכנית לתואר 2 בעיצוב תעשייתי של בצלאל, מייצר בתערוכה סביבה ביתית, תוך שימוש בציטוטים מחומרים צבאיים מוכרים. ‪הוא יוצר ספריה מארגזי תחמושת שנותרו ממבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה. הארגזים עברו עיבוד וליטוש בצדם הפנימי בלבד, בכדי להדגיש את הניגוד בין עולם סטרילי ומסודר לבין המציאות הלא מעובדת. פייסבוק

פתיחת התערוכה זוגיות כך או אחרת, בחלל התצוגה -3 ברוטשילד 65 בת"א. התערוכה תוצג במסגרת סדרה של 3 תערוכות המנהלות דיאלוג בנושא החופש. למושג חופש שני היבטים מרכזיים: הפנימי והחיצוני. התערוכה הנוכחית תעסוק בזכות והחובה הבסיסית והטבעית, החופש לאהוב ולנהל זוגיות ודואליות בלי כל הגבלה.  בין המציגים: אורי נבות, דבורה אשכנזי, דניאלה שורר לוין, טלאור סלע, ימימה גרינשפון, ליאורה קולטון, MAG, מושקא מור, מיקי גולדשטיין, מרים קוג'וקרו, מרלן פרר, נטע דור למלשטריך, עדה בהט, עדנה גור אריה, עליזה מלכין, רועי רוזן, רפי פרץ, שמעון המאירי, שירה אבנרי לוכסנבורג, תמר רכטר. אוצרת: רלי וסר. *אחוזים מהמכירות לטובת מעון לנשים מוכות.

יום שלישי, ה-8.2:

תערוכה של צלם השטח והטבע רוני סופר ‏(שתתחלף פעמיים ביום), ביריד התיירות הבינלאומי 2011‏, בגני התערוכה בתל אביב. בתערוכה יוצגו, בין היתר, צילומי פנורמה בגודל המרשים 4X1 מ'. לתערוכה גימיק חביב: העבודות בתערוכה, שצולמו ברחבי הארץ והעולם, יודפסו במקום בזמן אמת, תתחלף פעמיים ביום, כך שהמבקרים יוכלו למעשה לחזות בארבע תערוכות השונות זו מזו. ביום ד', ייערך במקום שיח גלריה בנושא "צילום גיאוגרפי-צילום מסע".

יום רביעי, ה-9.2:

הפצ'ה קוצ'ה כאן. פצ'ה קוצ'ה (ביפנית "בלה בלה" – פטפוטים או רעשי שיחה), הוא ערב אמנויות רב תחומי שהומצא בטוקיו לפני 5 שנים, המסתובב כיום בכל העולם. למשתתפים מוגדרים כללים נוקשים: עליהם להציג את יצירותיהם במשך שש דקות ו-40 שניות בדיוק. בזמן זה עליהם להציג 20 דימויים, אורך הצגת כל אחד מהם הוא 20 שניות. בין המציגים הצלמת מרב מרודי תציג עבודות שיצרה כשצילמה מפעלים סובייטים נטושים באזור בולגריה, רותו מודן עם חשיפה ראשונה של ספר הקומיקס הגנוז שלה מתוך פרוייקט ברלין תל אביב, המאיירות קרן תגר וכנרת לוריא יציגו התכתבות באמצעות איורים, עופר טל ואורי ורטהיים (התפוחים) מתחקים אחר שורשי המוזיקה המזרחית ויציגו אוסף תקליטי קוליפון ישנים בשתי עמדות די ג'י ומיקס לייב, ועוד. השנה, בשל הביקוש הרב, החליטו המארגנים איתי מאוטנר וענת ספרן, להעלות שני סבבים של המופעים באותו הערב, שיתקיים בהאנגר 11 בת"א. פייסבוק.

מהשבוע החולף:

השקה לגיליון השלישי של מחול – עיתון לאמנות.

אלי ערמון אזולאי על הצייר נורברט שוונטקובסקי המבקר בארץ בימים אלו.

סמדר שפי מפגנת לתערוכה "InAppearance" בגלריה של בצלאל.

אמיר בוגן על ארכיון הווידאו ארט הישראלי שנחנך במוזאון חיפה.

הוכרזו הזוכים בפרסי מוזיאון ישראל לאמנות ולעיצוב לשנת 2010.

דרור בן עמי, גלריה צדיק

ולסיום:

"רוב הציורים שלי נולדים מחלום. זה יותר כמו ההרגשה שאדם נוסע ברכבת ללא יעד, או ההרגשה שאדם חש כשהוא מתעורר שעת בוקר מוקדמת אך עודנו נמצא בין החלום למחשבות של מה שהוא צריך לעשות במשך היום, כמו אילו חולצה ומכנסיים עליו ללבוש ואת מי יפגוש לצהרים וכן הלאה. בסופו של דבר, זה נובע מרגע שבו אין לך שליטה רבה על המחשבות ועל מה שאתה רואה", רוברט שוונטקובסקי.

18 תגובות על לא רק יין זול: דור ההמשך

    יש לך טעות – בגוטסדינר 09 זכה (שלא בצדק) גיל מרקו שני.

    איפה התערוכה של סיגל פרימור? ואיפה אירוע ההשקה של מחול? ופרט לכך, אנא נסי להבחין בין אירועים שהם מרכזיים עבור האמנות לבין אירועים שהם כאלה, אבל פחות.

    Special Mail Delivery
    this friday , Geula 42 , Tel-Aviv
    about 300 drawings on envelopes

    Klone , Robat , Zerocents .

    בבה, מה עם לקרוא את מה שדורית כתבה במקום ישר להתקיף?? ופרט לכך, אנא נסה להבחין בין מה שכתוב למה שלא כתוב.

    דורית , תתעלמי מההזויים שפה רק לתקוף.
    תודה על סיקור וטור נהדר

    לא התכוונתי להעליב – הסיקור ראוי מאוד ונעשית עבודת קודש. אלא שפעם היינו נסמכים על הטור הזה כדי להתעדכן במתרחש ולדעת לאן ללכת, ועכשיו זה הופך יותר לאוגדן של קומוניקטים, דומה לזה שמופיע בעיתון הארץ.

    לתקוף ? יש טעויות אלמנטריות – שתכין שיעורי בית כמו שצריך.

    גיל – טעות אלמנטרית היא שאתה חושב שחייבים לך משהו.
    בני אדם טועים , אני רק מנסה לדמיין את כמויות המידע שהיא בטח מקבלת ואני מקבל חררה , תגיד תודה על מה שיש ,ויש טוב והרבה ממנו

    איך אתה יודע מה אני חושב ?

    היא צריכה להתמקצע – או ללכת !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    הציפיה שלי כקורא היא לטקסט אמין – לא כן הוא. באופן קבוע הטקסטים שלה רצופים בטעויות שונות ומשונות החל משגיאות כתיב וכלה בטעויות אלמנטריות המעידות על שטחיות.
    האם עלה בדעתה או בדעתך…..לערוך את הטקסט ? לתקן את הטעויות לפני שמועלות לרשת, לבדוק מעט?
    פעולה פשוטה מאוד.
    תוחלף לאלתר!

    גיל, אולי אתה בעד לתלות אותה בכיכר העיר? התגובה שלך אלימה ומזעזעת. הגזמת לגמרי.
    דורית, הטור מצויין, אל תבהלי מטוקבקיסטים חמומים

    אולי נעכב לה את המשכורת, מה דעתך?

    לו היתה משכורת

    חפרנים נהיו פה המגיבים לאחרונה אה ?
    אהבתי גם את הטור של השבוע וגם את של שבוע שעבר D:

    BLAH BLAH BLAH
    installation art show by SENED Adi
    IRON CART BOARD""
    mapo st' no 18 corner with ben yehoda
    tlv
    cafe xoho'

    האם האתר הפך כה פופולרי עד שהוא כולל פתאום גם את כלל קוראי nrg וynet(ואני לא מתכוון לקוראים האמייתיים, אלא למטקבקים שמקבלים משכורת בכדי להגיב בסיטונאות ובארסיות). מתי התאדו מעט האדיבות, הנימוס ויכולת הביקורת המושכלת שהיו שמורים לאותם אתרים מעטים בהם התנהל "דיון" ולא גיבוב אגרסיווי של שטויות. במילים אחרות, גם לבקר יש דרך. גם לקוראים ומטקבטים יש אחריות. כפי שאתה, גיל, מקווה שתמצא טקסט מוקפד מדויק וכו' כו', אני מצפה (באתר מסוג זה) למעט עידון בתגובות הקוראים. יותר מדי לצפות?

    דורית טור מצוין ואל תתני לכל בעלי "האגנדה" ואגודת "ממורמרי החיים" להסיט אותך מן הדרך

    המדור הולך ומאבד מהרלוונטיות שלו.
    בבמקום להתמרמר אפשר פשוט להפסיק לעקוב.

    שעידו ימשיך לקנא
    הוא כבר לא משנה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.