שרית שפירא

  • כרוניקות

    כרוניקות

    "אחד מכוחות העל של שפירא היה להמיר תחושות גופניות, חומריות וחזותיות למילים שופעות ונדיבות. כוח על אחר שלה היה לחבר בין אמנים מקומיים ובינלאומיים בהפקות עתירות מבעים ואמצעים, שלא רואים כמותן כיום". נעמי סימן טוב על שרית שפירא

  • סדר מגובב למופת

    סדר מגובב למופת

    סימן השאלה בנוגע להצדקת החיבור בין נחום טבת לאולף הולצאפפל נותר בעינו, אך התערוכה של השניים במשכן לאמנות ישראלית בקיבוץ עין-חרוד מצליחה לחלץ מעבודתו של טבת רוך, פיוטיות ותחושת משחק.

  • אלנבי ואומן

    אלנבי ואומן

    בעבודותיה של אסתר שניידר נוצר טקס ברית מעודן בין דמויות הבאות מארון הספרים היהודי, או, בעצם, מתיבת פנדורה הכולאת את העילויים החושניים־הטהורים־הטמאים שבבניו.

  • טעם נרכש

    טעם נרכש

    מאחורי מסך העשן ואבק הכוכבים שאופפים את התערוכה "המגדל הבוער – עבודות מאוסף יגאל אהובי", בגלריה האוניברסיטאית, מתגלה תפזורת בינונית-פלוס שמבקשת להפוך את האקראיות לאג'נדה.

  • מראית אין

    מראית אין

    הבעיה בהסכם בין אוניברסיטת ת"א לאספן יגאל אהובי אינה איכות האוסף שלו וגם לא מקצועיותה של שרית שפירא, אלא העובדה שמוסד אקדמי סוגר עסקה סמויה עם גורם חיצוני שבניגוד לעבר לא מבקש לזכות בכיבודים הרגילים שנלווים לפעילות פילנתרופית, אלא לשלוט בתכנים האקדמיים עצמם.