שלום בוגוסלבסקי

  • אוטו-קומבינה

    "בכובעו כפריץ, היהודי רוצה חוקי תכנון ובנייה, אזרחות פחות או יותר שווה ומינהל תקין. בכובעו כיהודי, הפריץ רוצה ליישב כל מני מקומות שלדעתו יש בהם יותר מדי גויים ופחות מדי יהודים. אז הוא מקמבן את עצמו. השלטון מקים לו מנגנונים עוקפי שלטון שיקמבנו אותו והוא אותם".

  • כותבים ב"ערב רב" מסכמים שנה

    השאפתנות של "טובין", הפנטזיות של נבט יצחק, כוויות האש של יורם קופרמינץ, הדינוזאורים של נעמה ערד, סוכת ההדרה של סלה-מנקה, הקומדיה השחורה של תמר הירשפלד, "איטבח אל-יהוד" בתערוכה נידחת, חמקמקותו של השיח, האור המאיים של אדג'יאשווילי, מעמד השירה והערה על העומק באמנות.

  • חלוצת הקאמבק הים-תיכוני

    הגרעין הרעיוני של ת"א הוא בריחה מיפו צפונה – התרחקות מההוויה המקומית כדי להחליף אותה בקריקטורה של תרבות המערב. אחרי מאה שנים של בריחה, על ת"א להבין שהיא עדיין נמצאת באותו המקום, על חופי הים התיכון, וזהו לא רק מקור השראה נהדר אלא גם סינתזה טובה בין מקומיות לקוסמופוליטיות.

  • שטעטל-אביב*

    גיליון מודפס חדש של מגזין "ערב רב", המוקדש לנושא "עיר עולם".

  • המציאות חוזרת לנקום

    כשמתמכרים לפנטזיה מפסיקים לכבד את המציאות, אך המציאות תמיד מקלקלת את הפנטזיה. על כן יש לחבר מחדש את העוגנים ולהנחית את ירושלים של מעלה בחזרה על הקרקע – להפוך את שתי הערים לאחת.