מרית בן ישראל

  • לחרוט בזווית העין

    "באלף לילה ולילה' יש ביטוי חוזר", כותב מרית בן ישראל במבוא לספרה החדש "סיפורים יכולים להציל". "בכל פעם שמישהו עומד לספר משהו מדהים, הוא מצהיר שאילו היה סיפורו "נחרט בחודי מחטים בזוויות העין, הוא היה למשל ולמוסר לכל לקוח מוסר". היכולת הזאת, לחרוט סיפורים בזוויות העין, כלומר ללכוד משמעות בתוך תמונות רבות-עוצמה, משותפת לשירה ולמעשייה". […]

  • גברים במיצג

    מקלות, סכינים, שני תרנים, צלב וחבל תלייה. או – ג'קסון פולוק, ויליאם טרנר, אודיסאוס, וילם דפו והדס עפרת.

  • הפוטוריסטים ואני

    לפני מספר דמיוני של שנים נתקלתי בספרו של ריינר בנהם ארכיטקטורה בעידן המכונה הראשון, הלכה ועיצוב ומיד נמשכתי לצירוף הזה "עידן המכונה הראשון", שכמו נלקח מספר היסטוריה מד"בי. תמיד אהבתי מכונות; לסבי היה בית חרושת למשאבות מים ולפעמים היו מניחים לי לשחק בחלקי משאבות בחצר בית החרושת. אני עדיין זוכרת את הצורות המסתוריות של החלקים […]

  • בית הספר הפנימי

    בתחילת דרכו כארכיטקט הוזמן ויטו אקונצ'י לתכנן סככה להסעות לבית ספר יסודי בפניקס, אריזונה. הוא הציע לפוצץ את בית הספר. זאת אומרת – לא ממש.

  • בגוף אני מציגה

    שני ספרים חדשים: על מיצג, אמנות גוף והקשר בין דוד גרוסמן לויטו אקונצ'י, ועל אמנות המאה התשע-עשרה.