ישראל קבלה

  • משל העץ והפקעת

    "כך או כך, עם "פקעת" ניתן לומר שדלית מתתיהו היא אשפית הביטויים והדימויים, שאצלה הם תמיד כלים חדים כתער שאפשר לעבוד איתם, הם חותכים ויוצרים קעקוע בלתי הפיך בבשר האמנות הישראלית". אלברט סוויסה על התערוכה "פקעת – רכישות חדשות לאוסף האמנות הישראלית ע"ש ברוך ורות רפפורט במוזיאון תל אביב לאמנות"

  • המלצת השבוע: "מקום. תחת. שמש"

    ״בחדר צדדי, כמו סוד הנלחש לאוזן, מוצגת סדרת רישומים. אותם נושאים: הגוף, הזוג, מין, השמש, התיילדות. הרישומים מאירים את הציורים הגדולים כמי שמסתירים, במופע מאני, את הפְּנִים הדפרסיבי של החוויה. המין, האינטימיות, הזוג, כל אלו נדמים כאובים יותר באפור העיפרון״. יונתן הירשפלד על תערוכתה של תמה גורן, ״מקום. תחת. שמש.״ בבית האמנים

  • המלצת השבוע: ישראל קבלה בגבעון, פורום לאמנות

    מול המבנה היצוק של גרשוני מציג ישראל קבלה מעין חידה בלשית-בלשנית ללא מענה. קבלה נכנס אל קרביו של האב הרוחני, מלקט רכיבים מיצירתו ויוצר מהם שפת תלושים. יונתן אמיר על "אוהב עכבר וצב ידמו לו כשני מאורות", תערוכתו של ישראל קבלה בגבעון, פורום לאמנות

  • הזר שסירב להיות מלך

    "המפגש בין אדם ברוך לרבי נחמן מברסלב נמצא במקום שבו החוכמה החיצונית נגמרת והניגון מתחיל. כמבקר אמנות פעל ברוך כמי שיודע שאת הניגון הזה אי-אפשר ולא ראוי להסביר". דברים שנאמרו באירוע "מקולות מים רבים – רבי נחמן מברסלב ואדם ברוך נפגשים" במלאות תשע שנים לפטירתו*