גלריה שי אריה

  • "המפגש הראשון של גלריסט ואמן יכול להיות המסמר הראשון בארון הקבורה שלו"

    "כשאתה מתחיל להיות גלריסט, אתה מתחיל להבין את עולם האינטרסים שמפרק את התשוקה". שיחה עם אריה פרנקו לרגל סגירת גלריה שי אריה בגורדון ופתיחת "שי אריה דה-פיג'וטו".

  • סוף ידוע מראש הממאן להגיע

    תצלומיו של יורם קופרמינץ, המתעדים את אמו במחלקה הסיעודית, מציגים יופי בוער ומכאיב ובהייה בתחפושת של שלווה.

  • על סף פריצה מתוך הוורוד

    באמצעות פרקטיקה של חיי יום יום העומדים לפני פירוק, התערוכה של ליהי חן קוראת להתבונן מעבר למסננים של תרבות הקובעים מה צריך להיות ומה לא, מה מקובל ומה אסור.

  • דחיקת המובן מאליו

    כוחה של עבודתה של ורה קורמן אינו נובע מן הישירות שלה – אף שהיא תורמת לעוצמת החוויה – אלא מאמינותה.

  • דור ה-xxx

    בספרו המרתק והחשוב "אובדן הילדות" (1982), מבקש ניל פוסטמן (Postman) להוכיח כי תקופת הילדות (Childhood), להבדיל מתקופת הינקות (Infancy), אינה שלב ביולוגי גרידא בתהליך התפתחותו של אדם, כי אם תוצר חברתי-תרבותי של הקהילה בתוכה הוא גדל.1 פוסטמן מסמן את המצאת הדפוס וייסוד בתי הספר באמצע המאה ה-15, כמכונני מהפך תודעתי, שגרם לבידול בין-דורי מובהק, בין […]