ארץ אם

  • הנבואה ניתנה לשוטים

    הנבואה ניתנה לשוטים

    “האם גם הסיפור העכשווי שלנו, הרווי בכל כך הרבה פחד ואובדן, עתיד להתקטלג אל תוך מגירה מאורגנת להפליא? האם גם הכאב שלנו יהפוך, בבוא הזמן, לעדות אילמת ומסודרת, ממוספרת ובלתי נגישה? ואם אנו עומדים שוב על פני תהום, איזו מורשת תיוותר אחרינו, ומה משקל הכאב שכאבנו אם גם הסיפור הזה יישכח?”. יסמין כספין גואטה על דימויים ששרדו, טראומות שחוזרות, והבטחות דיגיטליות שהכזיבו בתערוכה “M other Land” של רות פתיר

  • על קרקע פורייה: רשת ההקשרים והמשמעויות של ארץ אֵם

    על קרקע פורייה: רשת ההקשרים והמשמעויות של ארץ אֵם

    “פתיר עושה צעד נוסף כשהיא שוברת את התבנית הגברית ומציעה במקומה צלם נשי. אם תנועת הכנענים ביקשה להציב מודל חלופי לטיפוס היהודי הגלותי, הרי פתיר מבקשת להעמיד מודל חלופי ליהודי הישראלי-עכשווי – המתגלם בממסד החרדי הסקטוריאלי ולצידו במתנחל הלאומן והמשיחי. שני כוחות אלה מעצבים את דמותה של ישראל העכשווית, סוחפים אותה הרחק מן החזון שעמד לנגד עיני האימהות והאבות המייסדים אודות מדינה מודרנית, שוויונית ודמוקרטית, שתהיה כוח חיובי במרחב”. מירה לפידות מתוך קטלוג התערוכה “M other Land” של רות פתיר

  • M)othering Art)

    M)othering Art)

    רבייה, או ליתר דיוק היריון ולידה, כרוכות ביצירה אמנותית, משום ששני המצבים דורשים הרחבה של העצמי לעבר האחר, כלומר הפיכת האינדיבידואל לדיבידואל – בן או בת אדם החולקים את עולמם עם אחרים ונחלקים לאחרים, או במילים אחרות, מורכבים מיחסיהם עם אחרים. הרחבה מסוג זה אינה בהכרח אוטופית או הרמונית”. קרן גולדברג מתוך קטלוג התערוכה “M other Land” של רות פתיר