כתבות מאת אבי פיטשון

  • השריף, הדוקטור והפאנקיסט

    "דוקטור האפבייקד ושריף גודמן קיימו פרקטיקה תרבותית שלא רק שהאפקט שלה היה חמקני לחלוטין מהרדאר הממסדי, אלא שיוצריה בעצמם לא העלו על דעתם שהם למעשה טומנים זרע פורענות". תוכניות לימוד האנגלית של הטלוויזיה הלימודית בשנות ה-70 כמכוננות תודעה חתרנית.

  • חלל פדגוגי-ברוטליסטי

    "סוף-סוף קם דור של אמנים ישראלים שאינו 'שורשי', אבל גם אינו חש דחף טוטאלי להתנער ממה שהיה. דור שפיתח דיסטנס שמאפשר התקרבות מחודשת, אינטימית, לאותו חלום שנהרס והרס כי היה מקולקל מלכתחילה". אבי פיטשון מבקר בבית-הספר לאמנות ציבורית.

  • סוחר האנציקלופדיות מהג'ט-סט החתרני

    הפרויקטים של אוליבר רסלר אינם עבודות אמנות אלא קמפיינים פרסומיים פוליטיים למהדרין, שלמרבה הצער הינם מטיפניים, מלאי אשמה, האשמה, צדקנות והתבטלות, ומוצגים באמצעות לפטופ בשיח גלריה מול קהל של משוכנעים.

  • סליק ענקי של צורות ואסטרטגיות

    כאמנים עלינו להיות יותר מדינתיים מהמדינה, מכיוון שהמדינה עצמה התנוונה והפכה לחותמת גומי, חפה מערכים ואידיאולוגיה, של הקורפורציות הרובוקופיות.

המלצות מרחבי הרשת