פֵּדאָרְט – Feminists Doing Art
מצרפות אוצרת וחברות חדשות
מי אנחנו
פֶּדאָרט היא קבוצת יצירה ולמידה של אמניות. הקבוצה פועלת בשותפות יצירתית בעשייה ויצירה במדיות שונות ומעוניינת לתפוס מקום בשדה האמנות כקבוצה יוצרת. הקבוצה מתמקדת בנושאים פמיניסטיים וקוויריים וכיצד אלו נוגעים לחיי היום יום. הקבוצה חוקרת את האופן בו דימויים יכולים לחולל שינוי תרבותי ומעוניינת להפעיל אקטיביזם בשדה האמנות באמצעות כלים חזותיים, להציג בתערוכות ולהשתתף בפרויקטים אמנותיים. העשייה בקבוצה מלווה בקריאה משותפת של טקסטים פמיניסטיים, שמהווים השראה ליצירת אמנות אישית או משותפת של החברות. הקבוצה נפגשת מידי שבוע ליצירה וחשיבה משותפת.
אמניות הקבוצה: אילנה לושונצי ויסמן | גלי חכמון | זוהר ברוריה ברנדס | ענבל כהן חמו
אנחנו מחפשות אוצרת
שתפגש איתנו אחת לתקופה ותלווה את הפעילות שלנו לאורך זמן בפרויקטים שאנחנו עושות ובהגשות לתערוכות. אם את רוצה להיות חלק מעשיה של אמנות פמיניסטית פעילה, כתבי לנו וספרי לנו כיצד את רואה את שיתוף הפעולה
אנחנו מצרפות אמניות
אם את אמנית פעילה שפמיניזם ומגדר בוערים בך ואת מעוניינת להיות חלק מקבוצה שיוצרת ביחד, כתבי לנו עם הפרטים המצורפים שלהלן
מסגרת המפגשים
מפגשי סטודיו: אחת לשבועיים בימי שלישי אחה”צ, למשך 3-4 שעות ברעננה
מפגשי דיון וטקסט: אחת לשבועיים בימי שלישי אחה”צ למשך שעתיים באופן מקוון
בנוסף: לאורך השנה יתקיימו מפגשים נוספים לצורך עבודה על תערוכות משותפות ופרויקטים
מעוניינות להצטרף?
יש לשלוח לכתובת המייל: pedartists@gmail.com עד ה 14/10/23
תיק עבודות (עד 10 דימויים)
טקסט קצר (עד 200 מילים) המתאר את הקשר שלך לפמיניזם.
מוזמנות לפנות אלינו במייל לשאלות והבהרות נוספות
אינסטגרם: Pedart.il
פייסבוק: Pedart



הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.
בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 
