קול קורא לתערוכה ואירוע שירה פיראטיים בנושא “העבדות החדשה”, שיערכו בגלריה לצילום ע”ש חברת כח האדם או.אר.אס בע”מ, המתמחה בהוזלת העבודה. הגלריה נמצאת באגף החדש של מוזיאון תל אביב.
אמניות ואמנים מוזמנים להגיע עם עבודות קלות שאפשר לאחוז ביד או לתלות עם דבק סלוטייפ למשך התערוכה הזמנית, מיצגים, נאומים ועוד. לתערוכה אין אוצר, כל אחת מוזמנת לתלות את עבודתה במקום, סמוך לשלט “דורון סבג וחברת או.אר.אס בע”מ” התלוי במוזיאון כצלם בהיכל.
האירוע יכלול שירה ומוזיקה עם יוצרי גרילה תרבות, פאנל על ניצול עובדים דרך חברות כח אדם ותערוכה חד פעמית, והוא המשך לתערוכה “דורון” שעסקה בזכויות עובדים והוצגה במנשר בשנת 2006, והפעולה באגף החדש בתחילת חודש נובמבר.
האירוע, שיערך בשיתוף של גרילה תרבות, כתבי העת לאמנות ‘החדש והרע’ ו’ערב רב’, עיתון השירה ‘מעין‘, ‘ארכיון אדריכלות ישראל’, ארגון ‘כוח לעובדים’ ועוד ארגונים (מוזמנים להציע ולהצטרף), יתקיים ביום ג’, 29 בנובמבר 2011, בשעה 18:00. בין השאר יישא דברים ג’קי אדרי, עובד מפעלי ים המלח לשעבר ופעיל נגד חברות של העסקה קבלנית.
נא להגיע עם תעודות המזהות אתכם כתושבי תל אביב (למי שיש), כדי להיכנס חינם. נסייע לאחרים להיכנס. נשמח אם אמנים, משוררים ומוזיקאים יידעו אותנו על השתתפות מראש: culturegrill@gmail.com


השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.