עודד וולקשטיין

  • "נראה לי שזה הקבר האחרון"

    "אפשר שהירשפלד מביים בציורים אלה את מותו, לובש אותו לראווה, עושה לו שם מחתימת הקבר – אלא שהוא עושה זאת שוב ושוב. יחידותו של המוות מעומתת עם הממד החזרתי של הסדרה". עודד וולשקטיין מתוך קטלוג התערוכה "בארות בארות נשברים" של יונתן הירשפלד בגלריה גבעון

  • ובאו עד נבכי ים

    "זילברמן אינו משיג את עיניהם של הגברים ואינו לוכד את הבבואה העשויה להשתקף בהן; הוא בא אל הגברים מגבם, חוטב את מבטם מן הגוף. העין היוצאת לָבוֹר לה בבואה נקרעת אל העולם. הגברים טובלים את מבטם במים, והאמן טובע בטבילתם". עודד וולקשטיין על תערוכתו של שי זילברמן בסדנאות האמנים, תל-אביב

  • Roee Rosen, Literally

    ״אמנותו של רועי רוזן היא חג כלולותיהם של גוף ומכונה, פרי זיווגם של ליברטין ומטאטא אחוז רגשה, אולימפיה עשויה בשר״. עודד וולקשטיין כותב לזכרו של ״עודד וולקשטיין״ על האמנות של ״רועי רוזן״ בתקטלוג התערוכה של רועי רוזן במוזיאון ת״א.

  • "זעקת ההיעדר אחר הצהריים"

    שפתו התמציתית והפואטית של תומס וולף בספרו "הנער האבוד", דוחסת מסע בזמן שמי יודע מה אורכו למשפטים קצרצרים הלוכדים את מהלכם המסנוור של זיכרונות ילדות מרצדים.