ז'וזף דדון

  • קובייה, סוכה, מפעל, מגדל, בית

    "דדון משתייך למסורת של אמנים ששילבו בדימוי אחד רעיון ומבנה. ברוח מאמרה של רוזלינד קראוס על הרחבת שדה הפיסול, אפשר לחשוב על הרחבת הרעיון האדריכלי בעצם השימוש שעושים אמנים במילון האדריכלות וברעיונותיה, כאשר הדיון בשאלת המרחב חוצה את השיח המדיומלי", דרורית גור-אריה על האדריכלות האוטופיסטית של ז'וזף דדון

  • סוכה שחורה בדרום צרפת

    ״קיוסק שחור״ של ז׳וזף דדון הוא ממין האדריכלות של הרוח. זהו מבנה צורני טהור, המְזמן חוויה של הליכה ושיטוט, פנימה והחוצה, כבתוך פסל ענק, שבה בעת נראה כסוכה המיועדת להכנסת אורחים.

  • על הפוליטיקה של הטעם המיינסטרימי

    אם האמנים המשתתפים בתערוכה "עד שתצא מקולי" נחשבים לשוליים, מי לעזאזל נשאר לשמור על ההגמוניה?

  • מציאות מופקרת

    פרויקט "אופקים", המוצג במסגרת מקבץ תערוכות הבוחנות דגמים שונים של יחסי אמן וקהילה במוזיאון פ"ת, הוא מכלול אוצרותי המורכב משלושה פרקים, אשר בכולם מהוות יצירותיו של האמן ז'וזף דדון ציר מפתח. דיוקנה של העיר נפרש לנגד עינינו בסדרת סרטים קצרצרים ביצירה של דדון "פרגמטים של אופקים 1 ו-2" (2009) , סרטים המציגים דימויים עירוניים וראיונות […]

  • הליכה למדבר

    עבודתו של ז'וזף דדון לא מסתכמת בהתמודדות אמנותית. היא נמשכת לעשייה שמצמיחה חיים מתוך העזובה, שנשענת על שותפות בין מרכז לפריפריה תוך טשטוש הגבולות ביניהם, מה שמפחית את הרלוונטיות של קווי התיחום.