רון ברטוש

  • הפילם השחור של הלא-מודע של עולם האמנות הישראלי

    "זה כמה שנים שרון ברטוש עורך ומוציא ספרים ומחקרים על שורשי האמנות הישראלית. תרבות, אומר מפעל זה, היא במובן ידוע זיכרון, היא היסטוריה. אבל היסטוריה של האמנות היא יותר מחיסון כנגד הברבריות; היא מעשה טיפולי". שתי הערות קטנות על שני ספרים חדשים מאת רון ברטוש.

  • קבוצת הברביזון החדש: ריאליזם-חברתי דהיום

    בציור משנת 1973 תיאר הנאו-אקספרסיוניסט הגרמני יורג אימנדורף צייר שמתפרץ לסטודיו של צייר אחר מהפגנה שנערכת בחוץ ושואל את עמיתו: "מהי עמדת האמנות שלך, קולגה?". דומה כי קבוצת הברביזון החדש הפועלת בישראל בשנים האחרונות משיבה לשאלה זו תשובה ברורה.

  • עמית קבסה: קִיבּוּץ-גָּלוּת

    המהלך הגלותי ביצירתו של עמית קבסה דן את בני האדם לזנוח את הקרקע שתחת רגליהם, לוותר על מקומם ולאבד עצמם. אך כשם שהגיעה הגלות כרעם ביום בהיר, כמבול, כך יש בכוחה לחלוף.

  • אגדות סינדרלה

    האמן עידו מיכאלי גייס לטובתו את שפת עיצוב הבולים כדי לטוס תחת הרדאר של פקידי ופקידות "דואר ישראל", ואלו שלפו את חותמות הגומי ואישרו גם אישרו את פעולתו האמנותית של האמן-זייפן האפלטוני.

  • אביגדור אריכא: הקוגיטו של הלא-אני

    הַאִם מֵה שֶּׁבְּהֶשֵֹּג הַיָּד הוּא עוֹד בְּהֶשֶֹּג הַצְּעָקָה? הַאִם הַפֶּה כְּמוֹ כְּלִי יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ שֶׁאַתָּה לֹא (ישראל אלירז / דיוקן עצמי עם פה פעור (1)) חיבור זה מבקש להצביע ולדון בקיומה של רוח קרטזיאנית בציורי דיוקנאותיו-העצמיים של אביגדור אריכא (2). לשם הדיון אבקש לפלח את הציורים לשלוש קבוצות: שם הראשונה – "פעירוֹת", השניה – "חסימוֹת" […]