עינת יקיר

  • דפיציט

    דפיציט

    “השפה במהותה היא דפיציט; מחווה מרובת התפתלות לאין. חגיגת הריק. משהו הנעוץ שם לאלפיו ומתגלם מכוח התנועה היוצרת זיקות לאינסוף, אבל באופק – רגע המוות; המקום שבו משמעות המילה אבדה, כלתה, ולא נותר אלא הרחש הצורם של הרמיסה. ודווקא אז, שכשהמילה קרובה למוות – היא קמה לחיים”. עינת יקיר על התערוכה “מקראה” של אורנה קסטל ו”לבן” של רפי לביא בגלריה גבעון

  • אביך במתכוון

    אביך במתכוון

    כל הדמויות בספרה של עינת יקיר “ימי חול” חסרות דבר-מה. חלקן איבדו אותו ואחרות מעולם לא מצאו אותו, וגם כשלעיתים הוא מפציע לרגע, הוא עושה זאת בעליבות ובחטף, בהיסוס מוצדק הנובע מן הידיעה שתיכף יגמר.