מיכל היימן

  • מקלט המשוגעים של מיכל היימן

    "התערוכה מתבססת על מחקר מעמיק, אך זה נותר נעול ולא נגיש. נראה כי המעטפות ותצלומי הארכיון נמצאים שם רק כדי לייצר נראות של ארכיון. גם תצלומי הסטילס, שנראים כאילו נלקחו ממגזין, משקפים פרפורמטיביות מלאכותית". קרן גולדברג על תערוכתה של מיכל היימן במוזיאון הרצליה

  • תפאורה לאירועים

    התערוכה "בית-ספר לאמנות" בביתן הלנה רובינשטיין בתל-אביב משלבת בין עבודות פרפורמטיביות להצבת אובייקטים בחלל, ומשתמשת באמנות ובפלטפורמה המוזיאלית כדי ליצור התבוננות של בית-הספר על עצמו. אולם בשעות שהמיצגים אינם מתקיימים, התערוכה הופכת לאילוסטרציה דלה

  • התיאור הוא טיפול

    בעבודתה של מלי דה-קאלו ״חמישה סימנים וזמן״, עדותם של המצולמים על מה שהיה ונעדר, הופכת ליסוד תרפויטי המערער את הנחות היסוד באשר להתרחשות ולסדרים החברתיים שכוננו אותה.

  • שומר מסך

    "קופרמינץ לא מתבלבל. הוא מזהה אותם, את ה'מצילים-תוקפים', כבר שנים ארוכות. גם את ה'מצילים-תוקפים' של האמנות. הוא מטפל בהם לפני שהם יטפלו בו שוב". על "גיהנום", תערוכתו של יורם קופרמינץ.

  • תיאטרון שלטון

    התערוכה "הוצאה להורג", שבוחנת את ההיבט התרבותי-אמנותי הנלווה לטקס הרצח השלטוני והתיאטרלי, היא ניסיון קונספטואלי לא פחות מאשר מקבץ עבודות.