אסתר כהן

  • ללא בושה (או: חשו מה?)

    "תובל אינו עוסק בחשומה ומגיע ממנה לזהות, אם בכלל, אלא הוא מחפש מלכתחילה את הזהות המזרחית מתחת לפנס החשומה, או יותר נכון תחת צל צלה החיוור ביותר של החשומה, בתרגומה לשאלת הבושה של מזרחים אל מול אשכנזים". אלברט סויסה על התערוכה הקבוצתית "חשומה" בבית האמנים, תל-אביב

  • הקומבינטור, הפראייר והתעלולן-השוטה

    "הקומבינטור והפראייר אוהבים לפרוח במפגש בין רטוריקה של פתוס נשגב ובירוקרטיה נזילה, צבועה או שלומיאלית (מהסוג הסובייטי או המפא"יניקי). אם הקומבינטור לא מאמין לאף מלה בהוראות השימוש ומנצל את הפער שבין המוצהר והמעשי, הפראייר הוא קורבן שלו כשהוא מציית להן באמונה תמימה ובחרדת קודש של הולך-בתלם".

  • פרחים בכף ידה

    "כהן מציירת את צמחי הארץ המאופיינים עימה כל-כך, ביניהם החצב, הרקפת, האורן והכלניות. זו אינה בחירה שרירותית, כי אם כזו הטומנת בחובה מערכת ערכים והיסטוריה מקומית; והמפות הישנות, אילו יישובים נמחקו או נעקרו כבר, עוד טרם הגיעה מחיקתה של כהן?". שני ורנר על תערוכתה של אסתר כהן, "פרחים בכחול-שחור".

המלצות מרחבי הרשת