אירית טל

  • ציור כמשל פוסט-אמת בתערוכות עכשוויות בישראל

    שגיא רפאל ביקר בארבע תערוכות קבוצתיות: "ציור, למשל" ("אחד המופעים המוזיאליים השאפתניים, המגובשים והקרובים ביותר לרוח התקופה"), "מארג" ("המציגה ציור המתרפק על תחושת הביטחון שנסך הציור בעבר"), "אנקת המופשט" ("המציעה עמדה סטרילית, מרוחקת וחיוורת של אמנות מופשטת") ו"מחנה ציור" ("המארחת בנדיבות ספקטרום רחב ובלתי בררני")

  • גילוף בצבע/קליפת צבע

    ״אין כאן מעשה חישוב צורני או חישוב מבני, ואין כאן חתירה לכלכל את הידע והניסיון של הצייר. נהפוך הוא, מה שעומד לפנינו הוא מעין חיסול חשבונות עם הציור עצמו; חיסול חשבונות עם חכמת המבט; חיסול חשבונות שמתרחש בנתיבי המחשבה״. עילי ראונר על תערוכתו של גלעד אפרת בגלריה האוניברסיטאית  

  • המופשט נאנק בכאב, אך גם נושם לרווחה

    "מתחת למעטה האופנתיות והעדכניות מפציעה תערוכה חכמה ואצורה היטב, שמצליחה לעסוק בנושא רחב יריעה ועמוס היסטוריה באופן עכשווי, מקומי ואפילו קומי, שמצביע על כיוון מסוים, ועם זאת אינו מתיימר לייצר אמירות כוללניות". קרן גולדברג על "אנקת המופשט", התערוכה הקבוצתית בגלריה האוניברסיטאית, תל-אביב

  • רות דורית יעקובי: הריבוי והאחד

    ״כל פרט מקבל את מלוא כוחו ותוקפו כאובייקט פולחני נפרד, אך הסמיכוּת בין הפרטים מייצרת אחדות רליגיוזית״. אירית טל על המיצב המונומנטלי של רות דורית יעקובי, שהלכה לעולמה בשבוע שעבר.

  • ללא כותרת

    "אפשר לומר שיש כאן מין דרמה: לעבוד רק עד שהשדים מתחילים להופיע. אני לא רוצה שהשד יגייס אותי וישלוט בי, ולכן עוצרת ברגע האחרון". מאשה זוסמן משוחחת עם אלי פטל על ציור, היסטוריה וחיים בין תרבויות שונות.

  • סדר יום תמטי ואינטלקטואלי נבדל

    ״הגלריה האוניברסיטאית מציעה מודל אוצרותי פתוח ואופקי, שבו ציר הידע הסמכותי מתמזג עם הפרקטיקה המעבדתית, הניסיונית והשיתופית״. תגובה.

המלצות מרחבי הרשת