החיבוק אינו רק מחווה של קירבה או נחמה; הוא יוצר בגופו את האות h, הפותחת את המילה HOPE.
כך, באופן כמעט בלתי מורגש, הופך החיבוק עצמו ליסוד הראשוני של התקווה – לא כמושג מופשט, אלא כפעולה אנושית, יומיומית, שמתחילה בגוף, במגע ובבחירת מילים.
תקווה כבחירה יומיומית – משמעו להכיר בכך שהתקווה אינה תמיד מפוארת, אלא לעיתים קרובות היא מאבק עיקש, שקט.
לעיתים היא דקה כקו עיפרון.
