נורית דוד

  • השלם הבלתי אפשרי

    "אם יש מילה אחת שיכולה לדמות את תחושת החיפוש־גילוי־היעלמות שנרקמת בחלל התערוכה, תהיה זו המילה נטולת התרגום העברי Unfolding. התערוכה נוהגת כמגילה, שמהותה טמונה בהתחפרותה בתוך עצמה, סגירותה לצופה. הנעת האור, כמו גלילת הקלף, מאפשרת את התגלותו של פלח מן היצירה השלמה, ומותירה את המבט הכולל, הרחב, בלתי אפשרי." דורי בן אלון על תערוכתה של נורית דוד "קבר" בגלריה גבעון

  • מ"נצחון המוות" לנצחון המוות

    חיבור קצר על אחת התערוכות המרעישות ביותר שנראו כאן לאחרונה. אחרי גיל 60 ו-36 שנות קריירה, מתחילה נורית דוד את חייה כציירת ומבינה את הזקנה כפוטנציאל רדיקלי, כדיספוזיציה משחררת ולא כעול או גזירת גורל מרה.

  • קומפוזר ופרפורמר

    נורית דוד ובויאן – תפיסה של חלל בציור הבודד ובסדרה, בעקבות האפשרויות שהנחילה מורשת המיצב.

  • תל-אביב התלויה בזווית באוויר

    סיפורה של תל-אביב על תושביה הזרים חופף את סיפור חייה של נורית דוד, ומופיע בתערוכת ציורים חדשה המדמה את העיר לבית חולים ולחילופין לזירת כלולות.

  • מרכבות לאור עקיבא

    מי שמקשיב באמת לעבודותיו של איצ'ה גולומבק, ישמע קול נדיר וחף מסנטימנטליות, מפוכח, קפדני ועם זאת פואטי, שבלי לעשות מעצמו עניין ובלי להכיר לעצמו טובה בשל כך משמש פה לאוכלוסיות שוליים בלתי נראות, חרישיות ואנונימיות.

  • מתנת הַמֶּשֶך – על תערוכתו של מימו פלדינו בגלריה גבעון

    כאן, במקומותינו, היכן שהזמן הוא עריץ המאיץ את קצב פעולת הלב לפי צו ההכתבה של כותרות עיתונים, תערוכה של מימו פלדינו היא מתנה של מֶשֶך. פלדינו פותח עבורנו דלת אל מְכָל זמן שמידותיו כה נרחבות עד שצרוֹת ההווה המקומיות מקבלות את גודלן הנאות, הפעוט. הוא נותן לנו שעור בהערכה שפויה של חשיבותנו, ואנו מקבלים תזכורת […]