רלי דה-פריס

  • מקום ויקום

    ״אין זה מפליא, אם כן, שאסונות טבע קשורים לעיתים קרובות לבחירות ופעולות פוליטיות, ההתמקמות בטריטוריה יכולה להיות סמן מעמדי-כלכלי. מעניין אותי להסתכל על הקשר שבין תבניות נוף, ניצול נוף ומעמד של אזרחות וקיום״. אירית רוגוף ורלי דה פריס בשיחה בעקבות הפרויקט ״גרגר״

  • מה נקרם ברקמת הקמר

    "משאנו נכנסים לתערוכה אנו באים תחילה בפני שני קווים חדים, מעין סרגלים. האחד הוא כביש הסרגל המוביל לעפולה – נקודת יישוב המסומנת כנקודה A, והאחר – תוואי של גדר הפרדה שנוצקה כדי להנכיח ולהעצים גבול מעשה ידי אדם (שסומן דווקא בידי חמור, כפי שמספרת מעשייה), המכונה "הקו הירוק". הסרגל הזה מתעקל בחדות סביב היישוב זבּוּבּה – נקודה המסומנת באות Z"

  • על בהילות פוליטית באמנות

    "בין החיים לאמנות נוכח מרחב דינאמי פעור. אם יהודק המרחב הזה ויבוטל האוויר שבו, יוותרו רק הפצע המדמם והמוות". תגובה לביקורת של גליה יהב בהארץ.

  • כוחם של חסרי הכוח, או: הספוג כמטאפורה

    במרכז התערוכה "גם מצפנים מתהפכים, אני אומרת לך" שהוצגה בבית האמנים בת"א, עומדת אוריינטציה – מיצב אדריכלי מצמיח ומנביט חיים. אוריינטציה מציעה קריאה בו זמנית לשנוי נופי וחברתי, להיפוך טופוגרפי של גיאולוגיה נסתרת ששואפת להחצין עצמה, להנכיח את מה שכבר נהרס אך לא נעלם, להראות את מה שלא ידענו כדי שתדע שוב את עצמה. שכבות […]