יערה שחורי

  • בארץ ״האמנות-או-נמות״

    “הסיסמה “אמנות או נמות” שעליה חוזר איש הביטחון היא יותר סלוגן פרסומי מאשר מניפסט. תבנית ריקה. איש הביטחון מדגיש את האליטרציה, את הדמיון בין האופן שבו נהגות המלים “אומנות” ו”או-נמות” כמי שמצביע על איזו סגולה ייחודית של הישראליות או העבריות, מציג בפני מרתה הזרה את תנובת הארץ… יערה שחורי בעקבות “האוזן של ג׳קומטי”, ספרו של חגי כנען

  • רדיפה, שחזור וזיכרון

    “מעשה זה של הרחקה משקף (כמובן, גם במובן של השתקפות), את פעולת השימור הרגשי שהאמנית לקחה על עצמה. השימור אינו של הבית הפיזי עצמו (שאינו זקוק לשימור, כפי שניתן לראות בתמונות), אלא של געגוע אל בית כפי שלביב הפנימה אותו ממרחק הדורות”. דנה שוופי על תערוכתה של הילה לביב במשכן לאמנות בעין חרוד

  • הדגם המעטר והצורה החוזרת ביצירתה של אלכסנדרה צוקרמן

    ״ההתבוננות המרוכזת של הצופה, כמו הריכוז הנדרש מהיוצרת, מעֵטים רגעים בזמן החולף והופכים את הצפייה, כמו את היצירה של החזרה הצורנית, לחוויה של השהייה, של נשימה עמוקה ושל מרחב חופשי״. נעה מורדוך-סימונסון כותבת בעקבות ביקור בתערוכה “שדות פרחים” בגלריה נגא, תל אביב