גלעד אפרת

  • צורות של מפגש

    צורות של מפגש

    “לעתים נדמה כי צורה, צבע או מחווה ציורית היגרו ממילונו של קאדרי אל זה של אברמסון, ובפעמים אחרות מחווה ציורית, מבנה קומפוזיציוני או מרקם זלגו ממילונו של אברמסון אל זה של קאדרי”. נעה מורדוך סימונסון על “נפגשים בצורות”, התערוכה הזוגית של זוהדי קאדרי ולארי אברמסון בגלריה איבדאע, כפר יאסיף

  • גלעד אפרת: הצייר במסכה 

    גלעד אפרת: הצייר במסכה 

    “מן הפן המדיומלי הצילום הוא האחר של הציור, כפי שמהיבט נושאי, הקוף הוא האחר של הצייר והירח הוא האחר של כדור הארץ. מרחבי המפגש בין ריזמן לאפרת ובין ציור לצילום מתפענחים כ”אזורי מגע”, כלומר, כאזורים שבהם מסורת תרבותית ארוכת שנים של ציור נתקלת בקולוניאליזם דיגיטלי כובש ומנסה שוב ושוב להגדיר את עצמה אל מולה”. אסנת צוקרמן רכטר, מתוך קטלוג התערוכה “ציורי ריזמן” של גלעד אפרת בגלריה גורדון

  • שתיקת האסון, שתיקת הציור, שתיקת המוזיאון

    שתיקת האסון, שתיקת הציור, שתיקת המוזיאון

    “ההפשטה של האסון היא בחירה מודעת של הצייר: היא מאפשרת לחשוב על האסון, מבלי להיבלע באימת המקום ומבלי ליטול בו חלק. זוהי בחירה אנטי-דרמטית שמשמעותה לא לייצר גוף פצוע, אלא אמנות פצועה”. עילי ראונר על עבודותיו של גלעד אפרת, בעקבות התערוכה “גוף ציור” במוזיאון ישראל

  • ציור כמשל פוסט-אמת בתערוכות עכשוויות בישראל

    ציור כמשל פוסט-אמת בתערוכות עכשוויות בישראל

    שגיא רפאל ביקר בארבע תערוכות קבוצתיות: “ציור, למשל” (“אחד המופעים המוזיאליים השאפתניים, המגובשים והקרובים ביותר לרוח התקופה”), “מארג” (“המציגה ציור המתרפק על תחושת הביטחון שנסך הציור בעבר”), “אנקת המופשט” (“המציעה עמדה סטרילית, מרוחקת וחיוורת של אמנות מופשטת”) ו”מחנה ציור” (“המארחת בנדיבות ספקטרום רחב ובלתי בררני”)

  • גילוף בצבע/קליפת צבע

    גילוף בצבע/קליפת צבע

    ״אין כאן מעשה חישוב צורני או חישוב מבני, ואין כאן חתירה לכלכל את הידע והניסיון של הצייר. נהפוך הוא, מה שעומד לפנינו הוא מעין חיסול חשבונות עם הציור עצמו; חיסול חשבונות עם חכמת המבט; חיסול חשבונות שמתרחש בנתיבי המחשבה״. עילי ראונר על תערוכתו של גלעד אפרת בגלריה האוניברסיטאית