כתבות מאת ליאת סאבין בן שושן
באוהאוס חברתי
- ראיונות
- 18/01/2020
״הסיפור הוא בעצם איך אנחנו מסתובבים במקום ולא נבהלים. המקום ממשיך לדבר גם כשהוא נראה לך חרב, גם כשיודעים שהמבנה שבצד אותו גרם מדרגות הוא מה שנותר מהמתחם הפועם שהיה קופת החולים ההיסטורית. והשאלה היא מה קורה הלאה. זה חלק מהעניין״. ליאת סאבין בן שושן בשיחה עם גליה בר אור על התערוכה ״באוהאוס חברתי״
נבחרים מהארכיון
גרשוני: הפרעה תמידית
״היטמעות שמייצרת שיירים, שמצביעה על סתירות ומכוננת שונות, היא המנגנון העומד בבסיס מכלול יצירתו של גרשוני. המפגש בין החומרים לפעולות, בין הדימויים למילים,...
להיות ערב-רב
אסף תמרי מתאר את משמעויות המושג ערב רב בעבר ובהווה, ואת הקשר שלהן לפעילותו של כתב העת.
המלצת השבוע: שטיפת מוח למחשבים בלבד
"מה שפגלן משיג הוא יותר מחוויה אסתטית וסיפור טוב על טכנולוגיה חדשה. סרטו של פגלן הוא אזהרה". רונן אידלמן מצייד אתכם במידע שבלעדיו...
תגובות אחרונות
מושקשה על "יכולת לחזור לציור פיגורטיבי, לא?"
דלית תודה. אינני מבקש להגן ולתרץ את גרשוני או לביא....
ר. על "יכולת לחזור לציור פיגורטיבי, לא?"
מסה מעניינת, תודה. הערה צדדית: כיוון שעוסקים כאן בביקורת ואסתטיקה,...
דלית על "יכולת לחזור לציור פיגורטיבי, לא?"
אריכא וגסטון עשו את המעבר חלק וסופי ובלי לנדנד. ולפחות...
מושקשה על "יכולת לחזור לציור פיגורטיבי, לא?"
קרן, ההתלבטות בין הפיגורטיבי למופשאט אינה נחלתם הבלעדית של אמנים...